בחרו עמוד

האם גם בקיום מצוות- כלפי הקב"ה – קימת מדת הנתינה או הנטילה?

בהחלט כן, יתכן והאדם מזכה הרבים ומביאם לתורה ומצוות, ועיקר כוונתו לשם "נטילה", לזכות לעוה"ב שלו, שיהא שלם ומלא בכל טוב, ואין עיקר כוונתו לזכות את האחרים, שהם יזכו ולא יאבדו את עוה"ב שלהם, כי עיקר כוונת הזיכוי הרבים צריך להיות בשורשו מכח אהבת ישראל...

היאך מפתחים את מדת הנתינה?

גם בזה נותן פתרון הרב מכתב מאליהו (ח"א עמ' 44) וזה תוכן דבריו: מתוך שלא לשמה יבוא לשמה, דהיינו יתן ויתן מכח אהבת עצמו, יבין שמה שנותן הוא לבסוף מקבל, וככל שיתן יותר יקבל יותר, עשר בשביל שתתעשר, וכן יְפַתֵּחַ רגשי רחמים על המסכנים, ויתן מתוך רחמיו עליהם, ואף שגם...

יש לחקור, האם האהבה מולידה את הנתינה, והנתינה הנה תולדת האהבה, דהיינו כיון שאדם אוהב למישהו לכן הוא נותן ומעניק לו, או הנתינה וההענקה המה מולידים את האהבה, וכיון שהאדם נותן ומעניק זה עצמו יוצר אהבה לזולתו?

כבר חקר בזה הרב "מכתב מאליהו" (ח"א עמ' 35 פ"ד), והסיק שם שלא כמו שההמון מבין שהנתינה היא תולדה של האהבה, אלא להיפך, האהבה היא תולדה של הנתינה, ואדם אוהב למי שהוא נותן, ולכן בן שהוא מושקע ביותר, שהשקיעו ונתנו בו יותר הוא אהוב יותר, ועיי"ש...