תפילה

מהי תפילה ומדוע היא פועלת

האם אין בורא עולם יודע את צרכי האדם שהוא זקוק לבריאות. נחת. פרנסה. אם כן מה תועלת התפילה?

תשובה !

תפילה היא ביטוי שהאדם מכיר שיש בורא לעולם ומתוך אמונתו שהבורא יתברך יכול לעזור לו אף במקרים שאין בידי אדם לסייע לו. הוא שופך את ליבו לפניו שיעזור לו. ומכיון שהאדם הגיע לנקודת עומק נוספת באמונת השם על כן זכויותיו מתרבות והוא יותר ראוי לישועה

יתירה מזו בורא עולם תכנן את עולמו בצורה כזו שאף אם בשמים גזרו טובה על האדם אם הוא לא יתפלל על כך לא תגיע אליו הטובה בשלימותה. דוגמא לכך אנו רואים מאימותינו הקדושות לאה ורחל . לאה ידעה כי מן השמים נגזר עליה לינשא לעשיו שהוא האח הגדול ואחותה הצעירה רחל אמורה לינשא ליעקב שהוא הצעיר. והיתה בוכה ומתפללת שלא תיפול בידי עשיו שמעשיו שפלים ולא יגרע חלקה מאחותה הצעירה שעתידה לינשא עם יעקב איש תם וצדיק לעומת זאת אחותה רחל לא התפללה כי היתה סמוכה ובטוחה שהוא תינשא ליעקב. כיון שנשאו שתיהן ליעקב אמר הקב"ה אותה שהיתה בוכה ומתענה ושנאה מעשי עשו ומתפללת לפני. בדין שלא תתרחק מן אותו צדיק הריני נותן לה בנים תחלה לעומת זאת רחל היתה עקרה שנים רבות

 

מעשה שהיה בזמנינו האיש עשה את כל הסגולות ולא נושע רק אחר שהתפלל

גם אם יעשה אדם כל סגולות שבעולם עדיין הוא צריך להתפלל

וכמו ששמעתי על אחד שבא לפני רבו לבקש שייתן לו סגולה לפרנסה בריווח, ותואנה בפיו כי מרוב דחקות חייו אינם חיים ומבקש את נפשו למות מרוב הלחץ זה הדחק שמדחיקים אותו הנושים ובעלי חובות למיניהם,ייעץ לו רבו, שיקבל על עצמו לקיים בהידור מעשר כספים, על פי דברי חז"ל (שבת קיט.) שדרשו על הפסוק (דברים יד) עשר תעשר, עשר בשביל שתתעשר, הרי שמעשר כספים סגולה לעשירות, וקיים זה עצת רבו בנאמנות, והפריש מיטב כספו מעשר מכל ריווח שהוא,

 

ויהי כעבור זמן רב וראה שעדיין לא הייתה כל הרוחה, וכי הוא עדיין מגלגל חובות כבראשונה, ומתרוצץ מזה לזה בטירוף הדעת בין גמ"ח אחד למשנהו בבקשה נואשת להלוואה גואלת או להרווחת זמן כדי לעמוד במכסת החובו ולפורעם בזמנם. וכאשר ארכו לו הימים והישועה ממנו והלאה, ויראה כי אין איש עוזרו ואין לו על מי להישען, שכבר ניסה כל עצה וכל סגולה ואין קול ואין עונה,

ובצר לו תפס אומנות אבותיו וייקח את ספר התהילים בידו, וישפוך שיחו פני מי שאמר והיה עולם, ויתחנן בכל לבו שיחוס וירחם עליו ויוציאנו מאפילה לאורה, וימציא לו פרנסתו בריווח, שלא יצטרך לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלוואתם, והתמיד בכך כמה ימים עד שנהפך עליו הגלגל והתחיל להרוויח די סיפוקו שכר נאה ומכובד,

 

וברבות הימים הספיק בידו להחזיר כל חובותיו ונהפך עליו הגלגל לטובה ונתעשר מאוד. וכאשר פנה אליו ידידו לאחר זמן בשאלה האם אמת נכון הדבר מה שאומרים כי הפרשת מעשר כספים היא סגולה גדולה לעשירות וממנה התעשרת? ויען לו הן אמת, בוודאי מעשר כספים היא סגולה גדולה, אבל עליה להיות מתובלת עם כמה פרקי תהילים בלב שלם, כי עם הכל צריך תפילה, וגם אם יעשה אדם כל סגולות שבעולם עדיין הוא צריך תפילה.

 

אומות העולם גם מכירים בכח התפילה של עם ישראל

עם ישראל ניחן בכח מיוחד שהבורא עולם קרוב לשמוע תפילתם באופן מיוחד כנאמר בתורתינו הקדושה "מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כה' אלקינו בכל קראינו אליו" .ידוע הסיפור המובא בתלמוד מאחד מעשירי ירושלים שדאג שיהיה מספיק מים לשתיה לעולים לבית המקדש ופעם אירע עצירת גשמים הלך וקנה מגוי שנים עשר בורות מים על מנת לשלם לו שנים עשר בורות מים וקבע לו תאריך שאם עד תאריך זה לא יפרע שנים עשר בורות מלאים מים עליו לשלם לו שנים עשר ככר כסף שווי של הון עתק בהגיע יום הפרעון בבקר שלח לו הגוי שליח שיפרע לו ענה לו היהודי עדיין היום גדול וכך כל כמה שעות שלח הגוי שליח לתבוע פרעונו והיהודי שליו ובטוח כי עוד היום גדול והבורא עולם ישלח עזרתו תיכף לפני שקיעת השמש. והגוי עומד וצוחק עד עכשיו במשך כל השנה היה בצורת ואין סיכוי שעכשיו ירדו גשמים והנה עם שקיעת השמש עמד היהודי והתפלל מקירות ליבו שירד גשם ואמנם כך היה שירדו גשמי ברכה ונתמלאו הבורות לשמחת עם ישראל.

 

כאשר נתבונן בסיפור נראה כאן דבר מוזר. למה תבע הגוי את היהודי מיד בבוקרו של יום הלא ידע כי זמן הפירעון הוא עם שקיעת השמש אלא אמרו חכמינו זכרונם לברכה כי גם הגוי ידע כי בתפילתו של היהודי הוא יפעל ישועות ולכן הוא ניסה להטרידו במשך כל היום שלא יהא לו פנאי להתפלל

 

על דרך זה כתוב בספרים הקדושים כשעם ישראל היו במצרים לפני אלפי שנים והמצרים העבידו אותם בעבודת פרך בלי הפסקה. גם להם היה מטרה זו שלא יהיה לעם ישראל פנאי אף רגע אחד וכך לא יתפללו על גאולתם ולכן הכניס הבורא עולם מחשבה בלב פרעה מלך מצרים להכביד עליהם את העבודה עוד יותר ובהכרח מגודל הצער יצעקו להבורא עולם ותבוא הישועה וכן היה

 

כן אנחנו מוצאים בתלמוד [במסכת תענית] כי בימי האמורא רבי זירא גזרו הגויים גזירה על היהודים והעמידו עליהם שומרים שלא יתפללו כי הגויים יודעים שעם ישראל יש לו כוח עצום בפיו ובכן גם עלינו לדעת היטב את כוחותינו ולהשתמש בה ויהי רצון שיקוים בנו דברי דוד המלך הרחב פיך ואמלאהו בורא עולם אומר לעם ישראל בקש ממני את משאלות לבך ואמלא את רצונך

 

הכל זורם אצלי כרצוני מדוע אני צריך להתפלל ?

תשובה לכך נמצאת בתלמוד במסכת שבת

לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה, שאם יחלה אפילו מחלה קלה – אומרים לו: הבא זכות והפטר ואם המחלה החמירה – יהי דומה בעיניו כמו שהעלוהו לגרדום לידון; שכל העולה לגרדום לידון, אם יש לו פרקליטין גדולים – ניצול, ואם לאו – אינו ניצול.

למדנו מדברי חכמינו ז"ל כי לא כדאי לאדם לסמוך על כוחו שמצבו הטוב ימשיך ויתמיד בלי שיתפלל על כך. משל למה הדבר דומה לאדם שירש סכום כסף גדול שתספיק למחייתו למשך כמה שנים מבלי שיצטרך לעמול לפרנסתו וכתוצאה מכך הוא מסתובב בחיבוק ידים קונה כל דבר שרואה ושומע. מבלה את זמנו בבבתי מלון בטוב ובנעימים מגהץ את כרטיס האשראי ללא הפסקה על חשבון הברון . ואינו שם לב לבדוק מה מצב החשבון אולי הכסף אוזל והולך ועוד מעט הוא יישאר בעירום ובחוסר כל ובלי שום מקור מחיה והגרוע מכל הרגלו לפזרנות ולמילוי שאיפותיו בלי שום גבול.

ביום לא בהיר מתקשר אליו מנהל הבנק ואומר לו ידידי החשבון שלך כבר נמצא בגירעון גדול. נא להגיע מידית לסלק את החוב. פלוני הנ"ל מקבל את בשורת האיוב כרעם ביום בהיר מרגיש את עצמו אבוד ואובד עצות מנין יהיה לי לחם ליום המחרת ומי מדבר מסילוק החוב הלא אין לי כל מקצוע ושום מקור פרנסה ואף אם אתחיל עכשיו לחפש הרי האבטלה גבוהה ואין סיכוי למצוא משרה באופן מידי גם לא כל מקצוע מתאימה לי וגם אם מתאימה לי הרי המשכורת זעומה ומספיקה ללחם צר ומים לחץ . הוא מייסר את נפשו איך לא שמתי לב להתבונן כי לא מובטח לי ירושת נצח. הייתי צריך לנצל את שנות השובע ולהקים עסק שיכניס הון רב שאוכל להמשיך לחיות ברמת חיים הגבוהה שחייתי במשך השנים הללו ובמעט עמל. הוא איחר את הרכבת. עכשיו במצב הזה להקים עסק זאת אומרת לגלגל כספים להשיג הלוואות ענק שהבנק יהיה שותף רציני וגם הסיכונים גבוהים.

הנמשל פשוט האדם זוכה לפעמים שמן השמים מטיבים עימו בזכות מעשה טוב שהוא עשה או הוריו או זקניו אבל האדם חייב לדעת שהאוצר יכול להסתיים אם ע"י השקעה לא במקום הנכון אם ע"י נזקים מבית ומבחוץ אשר לא יעלו על דעתו אם ע"י מחלה שתטריד את מנוחתו ולא יוכל ליהנות מרכושו או צער גידול בנים שימררו את נפשו ולא ירגיש טעם במאכלו חלילה. על כן האדם המשכיל מתפלל לבורא עולם בדרך קבע או מבקש מבני תורה ורבנים שיתמידו להתפלל עליו על כל צרכיו שהבורא עולם יתמיד את טובתו עמו ואם חלילה האדם מתעצל בכך וקורא לו נזק הפסד צער או חולי ואז בא להתפלל כי אז הוא כבר צריך לזכויות גדולות כנאמר בתלמוד הבא זכות והיפטר

 

האם התפילה עוזרת גם כשעל פי הטבע אין סיכוי

חכמינו ז"ל גילו לנו כי בכח בתפילה להושיע גם אם בדרך הטבע חדלו כל הסיכויים. כי הסגוליות שבתפילה הוא גדולה עד מאוד ובטבעה להושיע אף שלא כדרך הטבע. במיוחד אם התפילה יוצאת מפה טהור [מהרש"א מס' קידושין ] ומפורסם מאמר חכמינו זכרונם לברכה אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים.

כותב השורות זכה לשמוע סיפור נורא מבעל המעשה בעצמו המסמל את אמיתות הדברים . וכך סיפר האיש על עצמו אני פליט שואה שיכלתי את רוב בני משפחתי וגם אני בעצמי הייתי תלוי כבר על חבל התליה על ידי הנאצים ימח שמם וזכרם אבל התפללתי לבורא עולם שיציל אותי ותליתי את בטחוני בשם גם ברגעים הקריטיים האלו שכבר הייתי קרוב למות שוודאי ישמע השם תפילתי. ולפתע הגיח מפקד הפלוגה וצעק על התליין שיוריד אותי מיד מחבל התלייה וכן היה ניצלתי בחסדי השם הקמתי דורות לתפארת. ובכל שנה היה נוהג יהודי זה לעשות סעודת הודיה להשם יתברך ומספר סיפור זה ברבים כדי שישמעו זאת האנשים וישכילו כי אין מעצור להשם מלהושיע ועלינו להתפלל ולבטוח בו

 

וכן כתב בספר רבינו בחיי [מגדולי הראשונים חי לפני כשמונה מאות שנה] כי כח התפילה גדולה מאוד ויכולה לשנות את הטבע והוסיף כי סיבת הצרות והקשיים שעוברות על האדם הם כדי שיתפלל כי הקב"ה מתגעגע לשמוע את קול תפילת ילדיו

תפילה בכוונה ומעומק הלב

בתלמוד במסכת ראש השנה מסופר על שני אנשים שנגזר עליהם לעלות לגרדום מפני אותה עבירה. האחד ניצל השני לא ניצל. שואלת הגמרא מדוע? והתירוץ הוא זה שניצל כי התפלל בכוונה והשני לא התפלל בכוונה ולפיכך ניתלה. הלקח המופק מהסיפור כי האדם צריך להעמיק בנפשו כי יש לו כח אדיר בתפילתו ויכול להציל את עצמו ובני משפחתו וסביבתו מהרבה צרות ומועקות ובלבד שיתפלל בלב שלם

 

 

סגולת רבי שמעון בר יוחאי (הרשב"י) כוח הבכי

בזוהר הקדוש כתוב כי אם האדם יתפלל ויבכה בדמעות שליש עד שלא יצליח להוציא ולבטא את המילים של התפילה עם השפתיים מרוב הבכיות מובטח הוא שתתקבל תפילתו

וכן כתב הגאון רבי יהונתן אייבשיץ בספרו יערות דבש וזה לשונו ואשרי למי שמתפלל בדמע ולב נשבר ונדכה, כי לא ישוב ריקם, ועל מה נבטח בגולה ומה יגן בעדנו, אם לא בתפלה ובקשה מקירות לב וכו'. אם אדם מתפלל אחר כך בכונה ובבכי ודמעה, מעלה כל תפלות מכמה שנים אשר סביב נקבצו לו, כי נשארו עומדים ברפיון מבלי עליה, וכעת ע"י תפלה זו הם עולים במעלה בית אל,

למה יש מקרים שמתפללים והישועה מתעכבת או לא מגיעה

 

המקור הראשון לתפילות רבות חוזרות ונישנות על ישועה מסוימת אנו מוצאים בתורתינו הקדושה כי יצחק אבינו העתיר בתפילה לבורא עולם שיושיע אותם מהעקרות ויזכו בפרי בטן כנאמר "ויעתר יצחק להשם" וכתוב במדרש ששפך תפילות בעושר המשל כמו שלעשיר יש הרבה כסף כן הוא היה עשיר בתפילות ולא התייאש ואכן התפילה עשתה פירות ונושעו בזרע של קיימא

 

כתוב בספרים הקדושים שלא הצרה סיבת התפילה רק התפילה היא סיבת הצרה הכוונה שבורא עולם מביא את האדם למצב עגום כי בורא עולם רוצה לשמוע קול תפילתו

 

במדרש כתוב על הפסוק "קווה אל השם חזק ויאמץ ליבך וקווה אל השם" חזור וקווה ויש שעה שיתנו לך ומבואר בספרים הקדושים כי שסיבת עיכוב התפילה כי כאשר ההשפעה מעולם העליון לעולם התחתון הוא עוברת אין ספור עולמות ובכל עולם דנים מחדש האם האדם ראוי לטובה זו ובכל תפילה שהאדם מתפלל הוא מוריד את ההשפעה יותר ויותר עד שהוא ראוי לקבלה ולכל סוג שפע קבע בורא עולם כמה עולמות היא צריכה לעבור על כן אין להתייאש ולהתפלל שוב ושוב. בתלמוד מונים חכמינו ז"ל את התפילה בין ארבעת הדברים שצריכים תמיד חיזוק ובכל הכח והעיקר לא להתיאש

 

אסור להתייאש

המתין ארבעים שנה לזיווג נשא אשה ונולדו לו ילדיו הראשונים תאומים בגיל 71

סיפור מקורי ואמיתי שאירע בחודש כסליו תש"ע 09\11 בעיר בני ברק

העובדה שלפנינו מחזקת את האמונה והתקוה שאסור להתייאש מהתפילה ואף אם עשרות שנים עברו ולא נעניתם עדיין יש סיכוי טוב שתיוושעו

בעיר בני ברק מתגורר יהודי תמים שבהיותו בגיל שלושים כבר התגרש פעמיים. ללא ילדים. אדם זה המתין וקיווה בציפיה גדולה למצוא את זיווגו ולהיוושע בזרע של קיימא התפלל על כך רבות ולא זכה לישועה . האיש לא התיאש אף שכבר עליו כארבעים שנים שהוא גרוש . בהתקרבו לגיל שבעים מצא את זיווגו. אשה סביבות גיל החמישים בהגיעו לגיל 71 ואשתו לגיל 52 נולדו להם תאומים זכרים הסיפור נראה תלוש מן המציאות אבל הוא אמיתי [במערכת שמורים הפרטים של האדם וכתובת מגוריו המדויקים] והדבר פורסם בכל העיר ומעתה אנו מפרסמים אותו קבל עולם ומלואו בתקוה לחזק ידים רפות וישועת השם כהרף עין

האם יש מקומות מיוחדים שהתפילה מתקבלת שם או מתקבלת בכל מקום

התפילה יכולה להתקבל מכל מקום. בכל זאת יש מקומות קדושים שמפאת קדושת המקום התפילה יותר קרובה להתקבל. כדוגמת בית המקדש. בזמנינו שהמקדש חרב משמשים בתי כנסיות ובתי מדרשות למקום שהתפילה מתקבלת שם ביותר. כמו"כ קברי הצדיקים שהם משמשים כסניגור בין עם ישראל לבורא עולם

האם יש זמנים מיוחדים לתפילה או בכל זמן התפילה מתקבלת

 

התפילות שקבעו לנו חכמינו זכרונם לברכה שחרית מנחה וערבית יש להם זמן קבוע. לעומת זאת תפילות פרטיות אין להם זמן קבוע ובכל עת שהאדם רוצה להתפלל הרשות בידו. אלא שישנם זמנים ועיתות רצון המסוגלים יותר שהתפילה תתקבל והם אחר חצות לילה עד הבוקר וכן בזמן שהציבור מתפלל כי אז כח הרבים עוזר מאוד לקבלת התפילה. כמו"כ ישנם זמנים מיוחדים במעגל השנה כחודש אלול ועשרת ימי תשובה. במועדי ישראל ובתאריכים שאירעו ניסים לעם ישראל בעבר כי אז סגולת הימים לחדש ניסים בימינו היום כבשנים עברו

האם התפילה של כל אדם מתקבלת או רק של צדיקים

דוד המלך ע"ה אומר בספר התהילים קרוב השם לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת לכן כשאדם בעת צרה והתפילה מעומק קירות לבו יש לו סיכוי גדול שתפילתו תתקבל אם יקבל עליו להיטיב מעשיו שלא ינעלו בעדו שערי תפילה ובעת זה אם יתעורר לבכיה ויבכה בדמעות שליש לפני בורא עולם שתפילתו תתקבל קרובה ישועתו לבא כמאמר חכמינו ז"ל שערי דמעות לא ננעלו

בכל זאת תפילת תלמידי חכמים וצדיקים יש לה כוח וסגוליות מיוחדת עקב טהרת לשונם וקדושתם שנזהרים מחטא ומתקדשים בקדושת התורה וקרובה להתקבל ומכאן מנהג העולם לבקש מתלמידי חכמים וצדיקים שיעתירו בעדם לטובה ולברכה

 

התפילה של תינוקות של בית רבן {ילדים רכים}

 

בתלמוד מובא כי התפילה של תינוקות של בית רבן יש בהם את הכח הגדול ביותר לקרוע את הגזר דין הקשה שנגזר על האדם הפרטי ועל העולם כולו כנאמר בספר התהילים מפי עוללים ויונקים ייסדת עוז להשבית אויב ומתנקם וסיבת הדבר כי הילדים הם נקיים מחטאים וטהורים מכל טומאה ולכן אינו דומה הבל פה שיש בו חטא להבל פה שאין בו חטא

 

 

סיפור מופתי מהתקופה שלנו בגודל כח תפילת תינוקות של בית רבן

לביתו של הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א הגיע יהודי עם ילדו בן השבע, וביקש מהרב לשמוע את סיפורו. ילד זה, הלומד באחד התלמודי תורה בבני-ברק, חלה ל"ע במחלה הידועה. בשלב מסויים, כאשר היה ברור שצריך להתחיל בטיפולי ההקרנות, סיפרו ההורים לילדם, שבעקבות הטיפולים שהוא אמור לעבור, ינשור כל השיער מראשו.

בתחילה הילד לא נבהל כל כך, אבל לאחר זמן קצר שהרהר, פרץ בבכי מר, ואמר להוריו: "על שער הראש לא איכפת לי, אבל כיצד אוכל להמשיך ולהיקרא "ילד יהודי" ללא פיאות?!… ובכה בכי תמרורים. אבל הפיאות?!…"

הילד, כך המשיך האב לספר לרבי חיים קניבסקי, הסב פניו אל הקיר, ופנה אל הקב"ה בתפילה נרגשת: אבא רחום, אני בטוח שכל מה שאתה עושה עימי – לטובה אתה עושה. אני בטוח בכך. אין מי שמרחם עלי יותר ממך. כך גם אמרו לי תמיד אבא ואמא. לכן אני מקבל באהבה גמורה את המחלה שהבאת עלי, ומוכן לגשת לטיפולים הקשים בלב שלם, כי בטוחני שגם שם לא תעזבני ולא תטשני. אתה תהיה איתי תמיד ותשמור עלי.

אני מוכן להקריב גם את שער-ראשי, למרות שתהיה לי בכך בושה איומה ונוראה. הכל אני מוכן. הכל. ממש הכל. אבל הפיאות?!… וכאן פרץ הילד בבכי נורא. הפיאות?!— הכיצד אוכל לוותר עליהן?!— הרי זו צורתו של ילד יהודי!— ואני רוצה להמשיך ולהיות כזה!—

אני מבקש ומתחנן לפניך, אבא שלי, אבא שבשמים, שתשאיר לי לפחות את שער הפיאות! שהפיאות לא ינשרו במהלך ההקרנות!

כך התפלל הילד שעה ארוכה, ואנחנו ההורים עמדנו מן הצד, ובכינו יחד איתו, מספר האב לרב.

והנה, הוא מצביע על ילדו, הנס הלא-יאומן הזה התרחש! הבאתי לכאן את הילד כדי שהרב יראה במו עיניו, את הנס הגדול שעשה הקב"ה איתו, וכרחם אב על בנו, האזין לתפילתו שיצאה מלב טהור. ואכן כל השיער של הילד נשר, ורק הפיאות נותרו על מקומן כבראשונה!

האב סיפר את התרגשות הרופאים שלא האמינו למראה עיניהם, ולא זכור להם מקרה שרק ה"פיאות" לא נשרו. הרב התרגש למשמע הסיפור, וקרא לבני ביתו שיראו איך תפילה זכה מעומק הלב של ילד קטן. מתקבלת במרומים.

 

האם התפילה של אדם מועיל לזולתו ומה המקור לברכות הצדיקים

בתורתינו הקדושה אנחנו רואים פעמים רבות שמנהיגי העם התפללו בעד אחרים. משה רבינו התפלל בעד עם ישראל שיצאו מהגלות כמו"כ התפלל בעד פרעה שיסורו המכות ממנו. כמו"כ התפלל על עם ישראל שהבורא עולם ימציא להם מאכל ומשקה במדבר. כן התפלל עליהם במלחמת עמלק וכהנה רבות. ובורא עולם שמע לתפילתם. יתירה מכך חכמינו זכרונם לברכה גילו לנו שמאוד חביב לפני הבורא יתברך שאדם מתפלל לישועת זולתו עד שאמרו כל המתפלל על חבירו הוא נענה תחילה.

כמו"כ אנו מוצאים את המושג של ברכות הצדיקים. יצחק אבינו ברך את יעקב ועשיו. יעקב בירך את אפרים ומנשה.משה רבינו בירך את עם ישראל לפני פטירתו.