Sample image
סיפור מופתי מהתקופה שלנו בגודל כח תפילת תינוקות של בית רבן
לביתו של הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א הגיע יהודי עם ילדו בן השבע, וביקש מהרב לשמוע את סיפורו. ילד זה, הלומד באחד התלמודי תורה בבני-ברק, חלה ל"ע במחלה הידועה. בשלב מסויים, כאשר היה ברור שצריך להתחיל בטיפולי ההקרנות, סיפרו ההורים לילדם, שבעקבות הטיפולים שהוא אמור לעבור, ינשור כל השיער מראשו.
בתחילה הילד לא נבהל כל כך, אבל לאחר זמן קצר שהרהר, פרץ בבכי מר, ואמר להוריו: "על שער הראש לא איכפת לי, אבל כיצד אוכל להמשיך ולהיקרא "ילד יהודי" ללא פיאות?!… ובכה בכי תמרורים. אבל הפיאות?!…"
הילד, כך המשיך האב לספר לרבי חיים קניבסקי, הסב פניו אל הקיר, ופנה אל הקב"ה בתפילה נרגשת: אבא רחום, אני בטוח שכל מה שאתה עושה עימי – לטובה אתה עושה. אני בטוח בכך. אין מי שמרחם עלי יותר ממך. כך גם אמרו לי תמיד אבא ואמא. לכן אני מקבל באהבה גמורה את המחלה שהבאת עלי, ומוכן לגשת לטיפולים הקשים בלב שלם, כי בטוחני שגם שם לא תעזבני ולא תטשני. אתה תהיה איתי תמיד ותשמור עלי.
אני מוכן להקריב גם את שער-ראשי, למרות שתהיה לי בכך בושה איומה ונוראה. הכל אני מוכן. הכל. ממש הכל. אבל הפיאות?!… וכאן פרץ הילד בבכי נורא. הפיאות?!— הכיצד אוכל לוותר עליהן?!— הרי זו צורתו של ילד יהודי!— ואני רוצה להמשיך ולהיות כזה!—
אני מבקש ומתחנן לפניך, אבא שלי, אבא שבשמים, שתשאיר לי לפחות את שער הפיאות! שהפיאות לא ינשרו במהלך ההקרנות!
כך התפלל הילד שעה ארוכה, ואנחנו ההורים עמדנו מן הצד, ובכינו יחד איתו, מספר האב לרב.
והנה, הוא מצביע על ילדו, הנס הלא-יאומן הזה התרחש! הבאתי לכאן את הילד כדי שהרב יראה במו עיניו, את הנס הגדול שעשה הקב"ה איתו, וכרחם אב על בנו, האזין לתפילתו שיצאה מלב טהור. ואכן כל השיער של הילד נשר, ורק הפיאות נותרו על מקומן כבראשונה!
האב סיפר את התרגשות הרופאים שלא האמינו למראה עיניהם, ולא זכור להם מקרה שרק ה"פיאות" לא נשרו. הרב התרגש למשמע הסיפור, וקרא לבני ביתו שיראו איך תפילה זכה מעומק הלב של ילד קטן. מתקבלת במרומים.