סיפורים על סגולת המזוזה
אונקלוס הגר והמזוזה
אונקלוס בן אחותו של אדריאנוס הרשע מלך רומי היה לימים חשקה נפשו ללמוד תורה למד ולמד עד שהחליט להסתפח אל עם ישראל והתגייר כששמע אדריאנוס המלך כי בן אחותו התגייר כעס מאד.הוא השונא יהודים ורודפם עד חרמה יקום אחד מבני משפחתו ויתגייר. חשב המלך בלבו כיצד לבטל את הדבר והחליט לשלוח פלוגת. חיילים לאסור את אונקלוס ולהביאו אליו לרומי וכאן יכריחנו לחזור מיהדותו ובאם לאו יענישהו חמורות כשבאו החיילים אל אונקלוס קבל אותם בסבר פנים יפות שוחח עמהם על מעלת התורה וחשיבות בני ישראל והסביר להם מאמרי תורה רבים הוקסמו החיילים מדבריו של אונקלוס והחליטו בו במקום להתגייר לכשהגיעו הדברים לאזניו של אדריאנוס חרה אפו ויצו לשלוח פלוגה נוספת ויצוום לא לשוחח עם אונקלוס על עניני יהדות ותורה כי אם לאסרו ולהביאו אליו לרומי כשבאו חיילי הפלוגה השניה אל אונקלוס סרבו לדבר עמו ולהקשיב לדבריו אלא אסרוהו ומיד שמו פעמיהם חזרה לרומי. בדרך אמר להם ודאי אסר עליכם המלך לדבר עמי בדברי תורה אולם הבה ונשוחח בנושא אחר ויאותו לשמוע בקולו
שאל אותם אונקלוס בנוהג שבעולם כאשר שר חשוב יוצא בלילה לדרך. מלווהו שר בדרג נמוך יותר ומאיר לפניו את הדרך.השר החשוב מאיר את הדרך לגדול ממנו. וכן הלאה עד לגדול שבשרים והוא מאיר את הדרך לפני המלך. האם יתכן פונה אונקלוס בשאלתו אל החיילים שגם המלך בעצמו יאיר את הדרך למישהו ברור שלא נענו החיילים אם כן ממשיך אונקלוס ראו כמה חשובין וחביבין בני ישראל לפני ה' כאשר בני ישראל בצאתם ממצרים נדדו ארבעים שנה במדבר האיר להם ה' בכבודו ובעצמו במשך כל הזמן את הדרך לפניהם כמו שנאמר "וה' הולך לפניהם יומם וגו' ולילה בעמוד אש להאיר להם" כלום יש אומה ולשון שיהיו כל כך חביבים ונשמרים כעם ישראל שה' שומר עליהם ומאיר לפניהם הדרך נכנסו דבריו ללבותיהם והתגיירו אף הם כשנודע הדבר לאדריאנוס בערה חמתו עד להשחית מיד שלח קבוצה שלישית ויצוום לאמר אל תדברו עם אונקלוס מטוב ועד רע אסרוהו והביאוהו ישירות אלי
הגיעו החיילים הללו אל אונקלוס ולא דברו עמו מאומה אלא לקחוהו עמהם ויפנו ללכת לדרכם כשיצאו מפתח הבית הניח אונקלוס ידו על המזוזה שבפתח וחייך לא יכלו יותר החיילים לשתוק וישאלוהו בפליאה מה משמעות החיוך הזה שלך. דודך המלך חמתו בוערת עליך ולבטח מחכה לך עונש כבד ואתה יוצא את הבית ומחייך מה פשר הדבר ענה אונקלוס ואמר מנהגו של עולם הוא מלך בשר ודם הוא יושב בפנים בארמונו ועבדיו שומרים עליו מבחוץ ואילו הקב"ה אינו נוהג כך אלא עבדיו נמצאים בתוך הבית והוא משמרן מבחוץ על פתח הבית צוה ה' לקבוע מזוזה אשר בזכותו נשמר הבית וכל בני הבית מכל רע הן בעת שבתם בבית והן ביציאתם מחוץ לבית שנאמר ~ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם"
ועל כן מסיים אונקלוס דבריו כאשר יצאתי מהבית וראיתי את המזוזה הנחתי ידי על המזוזה הציף את לבי בטחון עז כי לא יאונה לי כל רע ועל כן חייכתי שמעו החיילים את הדברים שיצאו מן הלב הרהרו בדבר והחליטו אם כן גם אנו נסתפח על עם זה עמדו והתגיירו אף הם ראה אדריאנוס מלך רומי כי מעכבים בעדו מלעצור את אונקלוס אחיינו ולא עוד אלא שכל מי שבא עמו במגע מבקש גם הוא להתגייר התיאש ולא שלח יותר חיילים להביאו אליו [ע"פ מסכת ע"ז דף י"א]
המרגלית והמזוזה
מלך פרס ארטבן שלח מתנה אל ידידו היהודי רבי יהודה הנשיא מרגלית יקרה מאד במצורף למתנה הוסיף מכתב קצר ובו בקש כי גם רבי יהודה הנשיא יחזיר לו מתנה בעלת ערך שווה.לקח רבי יהודה הנשיא מזוזה גדולה יפה וכשרה ושלחה כשי לידידו ארטבן נפגע ארטבן מהמתנה ששלח לו רבינו הקדוש ואמר לו אני שלחתי לך דבר כה יקר שאין לו אומד ומה אתה החזרת לי דבר שערכו פרוטות ספורות
ענה רבינו הקדוש ואמר .ארטבן המלך .אתה שלחת לי דבר שיש לו ערך שוויו ניתן להערכה ואילו אני שלחתי לך דבר אשר כל הון וכל הכסף הזהב והמרגליות שבעולם לא ישוו כנגדה כמו שנאמר בספר משלי "וכל חפציך לא ישוו בה" זאת ועוד אתה שלחת לי דבר שעלי להשגיח ולשמור עליו מפני הגנבים והמזיקים ואילו אני שלחתי אליך דבר שאף בשעה שאתה ישן הוא ישגיח וישמור עליך שנאמר משלי ו' "בהתהלכך תנחה אותך ובשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך"
בהתהלכך תנחה אותך בעולם הזה. בשכבך תשמור עליך בשעת המיתה. והקיצות היא תשיחך לעתיד לבוא.
חשב ארטבן בלבו מה שחשב על דברי ידידו היהודי אך לא הגיב עליהם וילך וישוב לביתו כעבור מספר ימים נכנס שד בבתו היחידה של ארטבן וכל כמה שחפש מזור ומרפא למחלת הבת לא הועיל. כל סממני הרפואה של הרופא לא יכלו לרפאותה ותרד בתו פלאים אז נזכר המלך במתנה הצנועה ששלח לו ידידו היהודי ויגש ויטול את המזוזה ויקבעה על פתח חדר בתו והנה פלא פלאים בת המלך התאוששה מיד ותבריא אז הודה ארטבן כי אכן אמת דיבר רבינו הקדוש וכי גדול כוחה וערכה של המזוזה מכל מתת אשר על פני האדמה [ע"פ ירושלמי מסכת פאה]