בנים / גידול בנים
סגולה למי שיש לו צער גידול בנים. הביא בספר רפואה וחיים, שיקרא בכל יום פרשת מעשה בראשית (בראשית א, א-ב, ג)
בנים / הדלת נרות
סגולה לאשה שאין לה בנים, או שהיא קשת רוח בגידול בנים. כתב בספר זר זהב, שתפריש צדקה קודם הדלקת הנרות בערב שבת ואחר הדלקת הנרות תקרא הפטרת יום ראשון של ראש השנה (שמואל א, מפרק א' פסוק א עד פרק ב פסוק י), וטוב שתבין קריאתה. ודבר זה מסוגל לבנים טובים ותלמידי חכמים וצדיקים. וכתב שם שסגולה זו מקובלת בירושלים ת"ו מהאריז"ל.
בנים / הכנסת אורחים
סגולה לבנים. כתב רבינו בחיי בספר כד הקמח במערכת אורחים, וזה לשונו: כי לקצת מצוותיה של תורה פרות בעולם הזה, והפרות חלוקים זה מזה, כי יש לזה שכר אריכות ימים ולזה עושר וכבוד ולזה שכר פרי הבטן. וכן מצינו שמצוה הזאת, הכנסת אורחים, שהפרי שלה והשכר בעולם הזה הם הבנים, שכל הזהיר בה זוכה לבנים, שכן מצינו באברהם כי מתחילה היה עץ יבש בלא בנים, ואחר שנטע נטיעה זו שהמשילה הכתוב לעץ, זכה לבנים. ולכך נראה לו הקדוש ברוך הוא במקום אילנות זהו במקום אלוני ממרא, ושם בשרו לו המלאך שישבו עץ לח ויהיה לו בן ע"כ.
ולכן יקיים מצוות הכנסת אורחים בסבר פנים יפות. ונרמז במה שנאמר "ונתן לך רחמים, ורחמך והרבך" (דברים יג, יח).
וכן ירגיל עצמו במתן מתנות לתלמידי חכמים, ויקרא פרשת ביכורים (דברים כו, א-יב). ועי' בספר כסא אליהו ובספר המידות למוהר"ן.
בנים / זכרים
סגולה לבנים זכרים. אמר רבי חיא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המבדיל על היין במוצאי שבתות, הוין ליה בנים זכרים וכו'. ורבי יהושע אמר, שזוכה לבנים ראויים להוראה. וכן אמר רבי אלעזר, דכל המקדש את עצמו בשעת תשמיש, הוין ליה בנים זכרים (שבועות יח:).
בנים / זכרים
סגולה לבנים זכרים. כתב בספר זכירה, שבליל טבילת אשתו יפזר צדקה לעניים הגונים, וכן שירבה בנרות לכבוד שבת, וכן ירבה בהכנסת אורחים.
בנים / זרע של קיימא
סגולה להיפקד בבנים. הביא בספר פוקד עקרים לרבי צדוק הכהן, שנראה כי זכירת יציאת מצרים היא סגולה להפקד בבנים. [ישראל לסגולתו].
בנים / שבת
סגולה לבנים. הביא בספר משפט צדק בשם האריז"ל, שיזהר מאוד וגם יזהיר לאחרים על תוספת שבת, בערב שבת ובמוצאי שבת.
בנים / תפילה
סגולה לאשה שתתפלל על בניה בשעת הדלת הנרות בערב שבת. כמו שכתב רבנו בחיי בפרשת יתרו על הפסוק: "כה תאמר לבית יעקב", שאז הוא זמן שראוי לה להתפלל להשם יתברך שיתן לה בנים מאירים בתורה, כי מצוה זו היא המוטלת עליה, והתפילה יותר נשמעת בשעת עשיית המצוה.
ברכה
סגולה שתהיה הברכה מצויה בביתו של אדם. אמר רב חלבו (בבא מציעא נט, א) שיהיה זהיר בכבוד אשתו, שאין הברכה מצויה בביתו של אדם, אלא בשביל אשתו, שנאמר: "ולאברם היטיב בעבורה" (בראשית יב, טז), וכל שכן שיהיה זהיר באונאת אשתו כמבואר שם.
ברכת המזון
סגולת המברך ברכת המזון בכונה. הביא הב"ח (סי' קפ"ה), למה אין אות פ' בברכת המזון, לפי שכל מי שמברך ברכת המזון בכונה, אין שולט בו לא אף ולא שצף ולא קצף. וכן עיין ברוקח (סי' של"ז) שאין מלאך אף, שצף וקצף שולט בסעודה, במקום שמברכין ברכת המזון בכונה. [ישראל לסגולתו].
גזלנים
סגולה להנצל מגזלנים, ולהבריח הסט"א ממנו. הביא בקיצור של"ה, שיקח מעט משיורי אפיקומן ויניח בביתו במקום מוצנע, או שיטלנו עימו.
גשמים / רפואה
סגולה גדולה לרפואה. הביא בספר אגרא דפרקא, כי הגשם היורד בין פסח לעצרת הוא סגולה לרפואה שאין נמצא שום רפואה הדומה לה. ויעשה באופן שיגלה ראשו שירד עליו הגשם, וכן יפתח פיו שיכנס בו הגשם. ונראה שסגולה זו מסוגלת ביותר אם הגשם יורד ביום ל"ג בעומר, על פי שמה שכתב האריז"ל בענין יום ל"ג בעומר, כי הוא מסוגל לרפואה בפני עצמו. וכן נמצא בספר שבלי הלקט (בסי' קצ"ט בגליון) שכתב על הפסוק בתהלים (סה, י) "פלג אלהים מלא מים", כי פלג ראשי תיבות פורים ל"ג בעומר, כי מים, דהינו גשמים, היורדים בפורים ובל"ג בעומר הם סימן שובע.
דאגה
סגולה להנצל מדאגה. הביא בספר ימלט נפשו, שאחר ברכות השחר, טרם יוציא דבר מפיו, יאמר מיד "מיכאל הכהן הגדול שר ואפוטרופוס של ישראל" וינצל מדאגה ויהיה כל היום שמח וטוב לב.
דין
סגולה לנצח דין. הביא בספר ימלט נפשו, שיקח מלח ויאמר: כשם שהמלח הזה נותן טעם בפת, כמו כן יערבו דברי לפני הבית דין. ויקח המלח ויתן אותו בפת וישליך לכלב לאכול ויצליח.
דין / כף זכות
סגולה לאדם שידונו אותו בשמים לכף זכות. אמרו במסכת שבת (קכז:) שהדן את חברו לכף זכות, דנין אותו לכף זכות. וכבר שנו במסכת אבות (פ"א מ"ו), יהושע בן פרחיה אומר עשה וכו' והוי דן את כל האדם לכף זכות. ובמסכת שבועות (ל.) דרשו, "בצדק תשפוט עמיתך" (ויקרא יט, טו) הוי דן את חברך לכף זכות. ובמדרש משלי (י"א) אמרו שכשמדבר טוב על חברו אף מלאכי השרת מדברים עליו זכות טוב לפני הקב"ה. ואם ח"ו להפך להפך. [ישראל לסגולתו].
דינים
סגולה להמתיק מעליו מדת הדין. הביא בספר ימלט נפשו, שיעסוק במשניות מסדר זרעים ואחר כך יקרא מזמור ל"ט מתהלים, ויקום בחצות לומר תיקון חצות. וכן ילמד פרשת הקטורת ושיר השירים. וכן סגולה לזה, שיקח ב' מטבעות ויפיל עליהם גורלות אחד לה' ואחד לעזאזל, ושיצא לה' יתן לצדקה ושיצא לעזאזל ישליך לאיבוד.
דירה
סגולה לברכה, לנכנס לדור בתחילה בדירה. הביא בספר מתא דירושלים על הירושלמי (פ"ג ה"א עירובין), שנוהגים לתת בדירה צלוחית עם מלח. ומנהג יפה מאוד הוא.
דם
סגולה לכל מיני חלי דם. הביא בספר אגרא דפרקא בשם רבי פנחס מקאריץ זלה"ה, שיאכל ענבים או ישתה יין. וזהו רמוז במה שנאמר "ובדם ענבים סותה" (בראשית מט, יא), כי סותה לשון אסוותא שהוא תרגום רפואה, שהענבים ודם ענבים, שהוא יין, רפואה לדם.
דם החוטם
סגולה להפסיק דם היוצא מהחותם. כתב בספר חמדת צבי, שיריח בהדסים. כי הדם הוא הנפש והדס משיב את הנפש שהיא הדם.
דם החוטם
סגולה לעצור דם החוטם. הביא בספר כתב תורה בעץ חיים, שירחץ אפו במים קרים או שישפוך מים קרים בגומא שבאחורי ראשו, וכן מסוגל להניח ענבים או צימוקים על הראש שיפסוק הדם.
דם מילה
סגולה לעצור דם מילה, מהרב מהר"ן כ"ץ זלה"ה. שיאמר ג' פעמים: "הן אמת חפצת בטחות ובסתם חכמה תודיעני, המטיב לאדונים (ל)עבדים נקשרים, אדם נטע גן, משה קרע את הים, ויבקעו מעינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו ויכלא הגשם מן הארץ.
דעת
סגולה למי שמוחו מבולבל ואין לו ישוב הדעת. כתב בספר רפואה וחיים, שיהיה רגיל בתפלת חבקוק הנביא (חבקוק ג).
דרך
סגולה ליוצא לדרך. הביא בספר עובר ארח, שיקח עמו בדרך ציצית וכן שיקח עמו כזית מאפיקומן, ומזון לדרך, וכן הביא שיש קבלה מהצדיקים, שמסוגל מאוד ליוצא לדרך שיקח עמו מערבות של הושענא רבא שלו, או שיזכור מקום שהניחם ובשעת הסכנה יאמר "אני והו הושיעה נא".
דרך / גזלנים
סגולה למי שח"ו פגע בגזלנים בדרך. הובא בספר רפואות לבעל הלבושי שרד, שיאמר כ"ו פעמים: "פגרים הם, פגרים יהיו, פגרים יפלו".
דרך / מזוזה
סגולה לדרך מחוץ לעיר. הביא במהרי"ל בליקוטים בשם מהר"ש, שכשיצא מפתח ביתו יניח ידו על המזוזה ויאמר "בשמך טל אלטה" ויכון שמספר "טל" הוא מספר שם כוזו הכתוב על המזוזה מבחוץ, שהם אותיות שאחר שם הוי"ה. וכן תמיד כשיוצא מביתו יניח ידו על המוזה ויאמר: ה' שומרי ה' צילי על יד ימיני, ה' ישמור צאתי ובואי מעתה ועד עולם.
דרך / מלוה
סגולה ליוצא לדרך שלא ינזק. שילווהו בצאתו לדרך, כמו שאמר רבי יהודה אמר רב כל המלוה את חברו ארבע אמות בעיר אינו ניזוק (סוטה מו:).
דרך / נשמת כל חי
סגולה ליוצא לדרך. הביא בספר זכירה, שכשיוצא מן העיר יקבל על עצמו ויאמר שכשיגיע למקום חפצו יאמר "נשמת כל חי", עד "האל בתעצומות עוזך".
דרך / פרשת העקדה
סגולה ליוצא לדרך. הביא בספר קב הישר (פרק כד), שיקרא קודם צאתו פרשת העקדה (בראשית כב).
דרך / פרשת וישלח
סגולה ליוצא לדרך. הביאו בשם גורי האריז"ל, שיקרא במוצאי שבת מתחילת פרשת וישלח עד "מאה קשיטה" (בפרק לג, יט) ועיין במעשה שהביא הרמב"ן בפרושו על התורה (בראשית לג, טו) בסגולת זו הפרשה.
דרך / צדקה
סגולה ליוצא לדרך. הביא בספר חוקי חיים, שיתן לו חברו בשליחות לתן צדקה במקום שעתיד להיות שם, ואז נחשב בכלל שלוחי מצוה שאינם ניזוקים.
דרך / צדקה
סגולה ליוצא לדרך. שיפריש צדקה קודם צאתו לדרך. ונרמז במה שנאמר: "צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו" (תהלים פה, יד).
דרך / שמירה
סגולה ליוצא לדרך, שידע נאמנה שלא יוזק בשום אופן ויחזור לביתו לשלום. הביא בספר כוונת שלמה, שיאמר קודם שיצא, על יד המזוזה, י"א פעמים הפסוק: "עשה עימי אות לטובה ויראו שונאי ויבושו כי אתה יהוה עזרתני ונחמתני" (תהלים פו, יז).
הכנסת אורחים
סגולת מצות הכנסת אורחים. הביא בספר הברית (ח"ב י"ב פ"ח), שמלבד שאין קץ לשכרה בעוה"ב. גם בעולם הזה, כל הצלחות עולם הזה רגילים לבוא על ידה, ולא נתבשר אברהם ע"ה על בנים אלא ע"י מצוה זו וכן השונמית זכתה לבן על ידי מצוה זו, ולוט נצל מהפיכת סדום על ידי מצוה זו, וכן אליהו הנביא אין רגיל לבוא לברך את האדם להצלחה בעושר וכבוד וכו' אלא על ידי מצוה הכנסת אורחים.
הצלחה
סגולה להצלחה. הביא בספר מנחה בלולה, שאם יזכיר שם אוריאל ז' פעמים בנשימה אחת, בשעה שיקום ממטתו, בידים נקיות, מובטח לו שיצליח באותו היום.
הצלחה / תומכי תורה
סגולה להצלחה במשא ומתן. כתב בספר ימלט נפשו, שיתמוך ויסיע ביד לומדי תורה ועל זה פרש הרב מנחת יוסף את הפסוק: "שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך" (דברים לג, יח), כי על ידי שהחזיק זבולון ליששכר, היתה לו שמחה בצאתו, כי היה יודע שיצליח. מה שאין כן סתם אדם היוצא למשא ומתן, ספק יש לו אם יצליח או לא, ואינו שמח בצאתו.
הצלחה / תורה
סגולה להצלחה, שיעסוק בתורה. כמו שאמר רבי יהושע בן לוי; שכל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לו (עבודה זרה יט, ב). [ישראל לסגולתו].
הרהורים
סגולה להסיר ממנו הרהורים ומחשבות רעות. הביא בספר רפואה וחיים שיקרא פסוק: "ויברא אלהים את התנינים הגדולים ואת כל נפש החיה הרומשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב" (בראשית א, כא) וכן יקרא פסוק: "סורו ממני מרעים ואצרה מצות אלהי" (תהלים קיט, קטו) ופסוק: "אל תט לבי לדבר רע להתעולל עלילות ברשע את אישים פועלי און ובל אלחם במנעמיהם" (תהלים קמא, ד).
עוד כתב שם, שכשרואה אשה יקרא הפסוק: "הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון" (ישעיה לג, ז) ועוד סגולה להינצל מהרהור, שיסתכל לצד מזרח.
הרהורים
סגולה למי שיצרו תוקפו בהרהורים רעים. כתב בספר משנת חסידים (מסכת שארית יום ראשון פ"א) שיכון בשם דמודטירון (ולא יוציא השם בפיו).
הרהורים
סגולה ועצה להנצל מהרהורים רעים. כתב בספר דגל מחנה אפרים בפרשת בראשית, שיצייר לפניו דיוקן אביו, שדבר זה מוליד באדם כח קדושה וינצל על ידי זה מיצר הרע ומכל תאוות רעות.
הרהורים / יצר הרע
סגולה לבטל ממנו יצר הרע והרהורי עברה. הביא בספר דרך ישרה מספר ברית מנוחה, שיקרא בכונה ט"ו פעמים פסוק "הורני יהוה דרכך ונחני בארח מישור למען שוררי" (תהלים כז, יא) [ישראל לסגולתו].
הרהורים / תפילה
סגולה להנצל ממחשבות רעות וזרות בשעת התפילה. הביאו בספר בארות המים ובספר ימלט נפשו שיתפלל מתוך הסידור. והרמז לזה מה שנאמר באסתר (ט, כה) "אמר עם הספר, ישוב מחשבתו הרעה", שכשיאמר מתוך הספר אז ישוב ויסתלק ממנו מחשבה רעה.
הריון
סגולה להריון. הביא בספר נפש חיים לרבי חיים פאלאג'י זללה"ה, לחקוק על טס של כסף אות ה' ולתלות עליה. והרמז לזה מה שנאמר "ה"א לכם זרע" (בראשית מז, כג).
הריון / טבילה
סגולה להריון. הביא בספר חופת חתנים, שיש קבלה ביד נשים כשרות, שאשה שלא זכתה לבנים תטבול במוצאי שבת קודש.
הריון / שמחה
סגולה להריון. הביא בספר שמועות טובות בשם רבי פנחס מקאריץ זללה"ה, להיות שמחה, ועל ידי כן אף העקרה סגולתה להפקד בבנים. ויש לזה ראיה מן התורה, מן הנביאים ומן הכתובים, כי בשרה נאמר בתורה: "ותצחק שרה בקרבה" (בראשית יח, יב), שחשבה שעל ידי השמחה יהיה לה סגולה ללדת. ובנביאים כתיב: "רני עקרה לא ילדה" (ישעה נד, א), והרמז ש"רני" שמשמעו "שמחה" מסוגל לעקרה שלא ילדה. ובכתובים הוא לפי מה שנאמר בתהלים: "מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה וגו' (תהלים קיג, ט), כי השמחה היא מסוגלת שתהיה העקרה אם הבנים.
השכמה
סגולה שיקום משנתו בעת שירצה. הביאו בספר דרך שירה ובספר זכירה ובספר זכירה ובספר רפואה וחיים, שיקרא ז' פעמים ישר והפוך פסוק: "עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר" "שחר אעירה וכנור הנבל עורה כבודי עורה" (תהלים נז, ט), ובכל פעם מהז' פעמים אחר שקורא הפסוק יזכיר העת והשעה שחפץ להתעורר בה, ויאמר "אם ירצה השם". ואחר כך יקרא הפסוק "בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך" (משלי ו, כב).
וידוי
סגולת הוידוי. לסלק מעליו כל המקטרגים. והביא בספר נפלאים מעשיך, שכשמתודה על חטאיו, משיב הקדוש ברוך הוא למקטרגיו: מה תקטרגו עליו, מאחר שהוא עצמו מתודה ומפרש חטאיו, ומודה ועוזב ירוחם.
וסת
סגולה לאשה שאין לה וסת. הביא בספר ימלט נפשו, לכתוש קליפת שקדים יבשים ולערבבם עם דבש ומים ותשתה, ואז יבוא לה אורח כנשים. והיא סגולה בדוקה.
וסת / קידוש לבנה
סגולה לאשה שאין וסתה אורח כנשים בזמן קבוע, רק פעם מקדים מאוד ופעם מאחר מאוד. הביא בספר דרכי יצחק בשם הרב מהר"ן מראפשיץ זללה"ה שיכון בעלה בקידוש לבנה, כשאומר "חק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם", שגם אשתו לא תשנה את תפקידה, אלא תהיה כלבנה שזמנה קבוע בימים שמלאה ובימים שחסרה. ויכון כי ראשי תבות "שלא ישנו את תפקידם" אותיות "אשתי" ויכון להתפלל עליה. עוד סגולה לזה מהרב מוה"ר אלימלך זללה"ה מליז'ענסק, שילמד בעלה משניות סדר נשים.
זיווג
סגולה למי שמתקשה במציאת זיווגו. הביא בספר נפלאים מעשיך, שיקרא בכל יום פרשת הנשיאים (במדבר ז). וכן מזמורי תהילים אלו: ל"ב, ל"ח, ע', ע"א, קכ"ד.
זיווג
סגולה לזיווג. הביא מוהר"ן בספר המידות, שיזהרו הבחורים לברך ברכת הלבנה בכונה ובצבור. והסימן כי לבנה ר"ת בתולה נשאת ליום הרביעי.
זיווג
סגולה למי שמתקשה במציאת זיווגו. הביא בספר רפואה וחיים, שיקרא שירת הים בכוונה.
זיווג
סגולה לבחור ירא ה' שתזדמן לו כלה הגונה. יאמר אחר תפילת שמונה עשרה, פרק קכ"א בתהלים "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים", ואח"כ יתפלל תפלה שסדר החיד"א בספר כף אחת (סי' ו).
זיווג / אלמן
סגולה למי שנתאלמן, שימצא בת זוג. הביא בספר נפלאים מעשיך ובספר רפואה וחיים, שיקרא בכל יום פרשת אשם.
זיכוי הרבים
סגולה המזכה את הרבים, שאין חטא בא על ידו. כמו שאמרו במסכת אבות (פ"ה מ"ח), כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו. ובתנא דבי אליהו רבה (פ"ח) אמרו שבשכר שזיכה אלקנה את הרבים, זכה לבנו שמואל הנביא. ועיין בזוהר הקדוש בפרשת תרומה שהאריך בגודל מעלת ושכר האדם המזכה את ה"חייבים". [ישראל לסגולתו].
זיכרון
סגולה שיהיה זכרן. כתב בספר שבילי אמונה, שיאמר בכל יום פסוק "נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי" (תהלים קיט, קה).
זיכרון
סגולה לזיכרון ופתיחת הלב לתורה. הביא החיד"א שיאמר בכל בוקר פסוקים אלו:
חלקי יהוה אמרתי לשמר דבריך (תהלים קיט, נז).
כלתה לתשועתך נפשי לדברך יחלתי (תהלים קיט, פא).
מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי (תהלים קיט, צז).
הורני יהוה דרך חקיך ואצרנה עקב (תהלים קיט, לג).
שיר השירים אשר לשלמה. ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דדיך מיין. לריח שמניך טובים שמן תורת שמך על כן עלמות אהבוך (שיר השירים א, א-ב).
זנות / ציצית
סגולה שינצל מזנות. ראה בני שלום בספר ב"ב, שיזהר בציצית שתמיד יהיו ל"ב חוטין. והרמז מה שנאמר במשלי (ו, לב): "נאף אשה חסר לב". כי כשלא יהיה חסר ל"ב חוטין בציצית יהיה נשמר מזנות1.
חבלי משיח
סגולה להינצל מחבלי משיח. אמרו במסכת סנהדרין (צח:), ששאלו תלמידיו את רבי אלעזר מה יעשה אדם ויצל מחבלו של משיח, ואמר להם שיעסוק בתורה ובגמילות חסדים. ואף שרבה פחד שמא יגרום החטא, מכל מקום משמע שמסוגל. [ישראל לסגולתו].
חולה
סגולה לחולה, שיסתכל בציצית. כן כתב בליקוטי מהור"ן, ומובא בספר הנהגות ישרות שיזהר לבדוק המזוזות. ויזהר שסביבות המזוזה יהיה המקום נקי, כמובא בספר קב הישר שטינופת על יד המזוזה הוא דבר סכנה. אבל כאשר המזוזה כשרה וסביבותיה מקום נקי, אין רשות למזיק להזיק שם, וכן יתן החולה צדקה המצלת ממות ודוחה גזרות קשות ומוסיפה חיים.
חולה
סגולה לחולה, להקימו מחליו. הביא הבן איש חי בספרו בן יהוידע על מסכת שבת (לב.) על מה שאמרו שם, שמי שחלה אומרים לו הבא זכות והפטר, שידוע שיש סגולה למי שהוא חולה להקימו מחליו, שיקבל על עצמו לעשות מצוה בדבר חדש שלא היה נוהכג בו מקודם ושאינו מחוייב בו על פי שורת הדין. [ישראל לסגולתו].
חולה / ותרנות
סגולה למי שיש לו ח"ו חולה בתוך ביתו. הביא בספר רפואה וחיים לרבי חיים פאלאג'י, שידקדק ויזהר במידת הותרנות, ואפילו עם עוף השמים יעשה ותרנות, ובדוק ומנוסה שיבקשו עליו רחמים2.
חולה / צהבת
סגולה לחולי ירקון לקחת יונה זכר לזכר ונקבה לנקבה ויושיב את היונה על טבורו של החולה ועל ידי כן תשאב היונה את החולי ותמות, והוא יתרפא. והוא בדוק ומנוסה.
חכמה
סגולה לחכמה ושיבין לימודו. יקרא בכל יום אחר תפילת שחרית, בכונה, פרשת הדלקת הנרות בפרשת תצוה (שמות כח, כ-כא), ואחר כך יקרא הפסוק: "והקטיר עליו אהרן קטורת" וגו' (שמות ל, ז), ואחר כך יקרא פרק ס"ז בתהלים "למנצח בנגינת מזמור שיר" וגו', ופסוק "נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי (תהלים קיט, קה) כמובא בספר שבילי אמונה, ויועיל כל זה גם כן לנער שאינו תופס מה שלומדים עימו.
חלה / תפלה
סגולה לאשה בעת אשר תפריש חלה, שתתפלל על בניה. כמו שכתב בהגהות מימוניות לסדר זרעים (הובא ברמב"ם לאחר הלכות שמיטה ויובל) שראשי התבות של שם הצדקת הגדולה חנה הם חלה נדה הדלקה, שקיימה ג' מצוות אלו כראוי. ובכן נתן לה הקדוש ברוך הוא תאות לבה וארשת שפתיה בל מנע, ולכן תתפלל אשה תמיד בשעה שהמצוה בידה ומקיימת אותה, שיתן לה הרחמן בנים צדיקים ויראי השם ויודעים שמו יתברך. ע"כ.
וכן נראה שתתפלל על בניה בעת טבילתה למצוה, כמו שהזכיר שם, שדבריו הם כדלעיל בסוף הלכות נדה (ולא מצאנו היכן כתב כן). ומכל מקום משמע שכמו שמתפללת בשעת הדלקת הנר והפרשת חלה, כן תתפלל בעת שמקיימת מצות נדה, שזמן השלמתה הוא בעת טבילתה. וכן שאז הוא זמן טהרה ועת להתעבר כמו שאמרו חז"ל. ועוד כתב שם ש"תרי"ג" הוא בגימטריא "זו היא מצות החלה", ללמדך שכל הזהיר במצות חלה ומקיימה כראוי, כאילו קיים תרי"ג מצוות שבתורה.
והזמן המסוגל להפרשת חלה הוא בערב שבת, כמו שכתב בליקוטי מהרי"ח (סדר הנהגות ערב שבת), על פי מה שכתב המגן אברהם (סי' רמ"ב), שמצות חלה היא לתקן מה שאבדה האשה חלתו של עולם וזה היה בערב שבת. [ישראל לסגולתו].
חלומות
סגולה למי שראה חלום ונפשו עגומה. הביא החתם סופר בספר הזיכרון בשם הקדמונים, שיעשה איזה דבר קצת מעין החלום, ובזה יתבטל החלום אשר נפשו עגומה בו.
חלומות / חלומות רעים
סגולה לחלום רע. הביא בספר שערי אמונה מהרה"ק מנעסחיז זי"ע שיפריש ח"י לצדקה לכבוד רבי מאיר בעל הנס ועוד ח"י למתן בסתר, שלא ידע למי נותן והמקבל לא ידע ממי מקבל. ועשיר יעשה כן ב' פעמים, שיפריש ב' פעמים ח"י לכבוד רבי מאיר בעל הנס, וב' פעמים ח"י למתן בסתר.
חולי הנופל / ילדים
סגולה לחולי הנופל (נכפה). הביא בליקוטי עצות, שיפזר צדקה. והרמז מה שנאמר בתהלים (קיב, ט) "פזר נתן לאביונים" שהראשי תיבות שלו נפ"ל לרמז שעל ידי הצדקה ינצל מנפל.
חן
סגולה שימצא חן וחסד בעיני מי שרוצה לבקש ממנו דבר מה, שימלא בקשתו. הביא בספר נפלאים מעשיך, שיאמר קודם ג' פעמים "שמחתי באמרים לי".
חן / שלטון
סגולה למצוא חן בעיני השלטון. הביא בספר רפואה וחיים שנמצא בספר נושן, שיזכיר ג' פעמים שם אמו של אברהם אבינו ע"ה "אמתלאי בת כרנבו". והחיד"א בספר כף אחת כתב שיזכיר י"ז פעמים שם זה קודם שיעמוד לפני מלך או שר או מושל, וכן יקרא פסוק: "מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב" (משלי יח, י). ובתבת "בו ירוץ" יכון שעולה לחשבון שם שדי שהוא נוטריקון שומר דרך יהוה. ואם הולך לצרכי ציבור, יכון שהוא מתעסק לשם שמים ויזכיר זכות אבות, אברהם איש החסד, יצחק נאזר בגבורה, יעקב כליל תפארת, משה אחוז בנצח, אהרן אחוז בהוד, יוסף אחוז ביסוד, דוד אחוז במלכות.
חן וחסד / כעס
סגולה נפלאה שיהיה האדם מוצא חן וחסד בעיני אלהים ואדם. הביא בספר דבק מאח בשם ספר חסידים שלא יכעס. והרמז לזה במה שנאמר: "ונח מצא חן בעיני יהוה", כי על ידי שהיה נח במעשיו ודיבוריו והליכותיו, אז מצא חן. וכן שאותיות "נח" ו"חן" שוות.
חן וחסד / תפילה
סגולה לחן וחסד. הביא החיד"א בספר כף אחת, שיקרא אחר תפילת שחרית פסוקים אלו: "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי. יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב. כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו" (דברים לב, א-ג).
חנוכה
סגולת ימי חנוכה. הביא בספר בני יששכר, שמסוגלים להיפקד בהם עקרים ועקרות, ובפרט מסוגל לזה יום השמיני "זאת חנוכה". והרב המחבר סגולות ישראל בספרו מנורת זהב הביא שיש בימים אלו גם סגולה לענין מזונותיו של אדם, וכן מסוגלים ימי חנוכה לבטל הדינים ולעורר רחמים.
וסגולת הדלקת נקרות חנוכה. הביא בספר חנוכת הבית לדוד מספר בני יששכר, כי הזהיר בה ינצל מאויבים ומדינה של גיהנם וזוכה לתחית המתים ולחכמה.
חנוכה / ויהי נועם
סגולה לחנוכה. הביא בסידור האריז"ל לרבי שבתי זללה"ה בשם הרמב"ן. שיקרא אחר הדלקת הנרות ז' פעמים כל תבה מפסוק "ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו" (תהלים צ, יז) ודבר זה טוב מאוד הוא. ובשם מורו הריב"ש כתב שיקרא כפשוטו ז' פעמים "ויהי נעם" וגו' "ישב בסתר" וגו (תהלים צא), ושכן היה עושה בימים נוראים ובכל עת צרה שלא תבוא.
חתן
סגולה היא מה שנותנים בראשו של חתן אפר כשהולך לחופה, לקיים "פאר תחת אפר" (ישעיה סא, ג). והיעב"ץ כתב, מי יודע כמה לא הצליחו בזיווגם, בעוון זה שאינם שמים לב על אבלות ירושלים בעת שמחתם.
טל
סגולת הטל. הביא בספר ילקוט משה, שמסוגל לכחש הבשר. על כן נשים שמנות ביותר רוחצות בשרן במי טל וגם שותות ממנו ונעשות רזות.
יארציט / עילוי נשמה
סגולה וקבלה מרבי ישראל מרוז'ין זללה"ה, שמסוגל מאוד ללמוד כל י"ב חודש וביום היארציט משניות סדר טהרות ובפרט פרק כ"ד ממסכת כלים, שלשה תריסין וכו', שיש שם י"ז משניות כמנין טו"ב, וכל משנה מסתיימת ב"טהור" או "טהורה" וכן סיום הפרק בלשון "בין מבפנים בין מבחוץ טהור".
ובספר עצי עדן ומעשה אורג למהרי"א זללה"ה מקומארנא כתב (בסוף פ"ז מסכת מקואות), שיש קבלה מרבותינו שקבלו מרבותיהם עד אליהו הנביא ז"ל שבלימוד פרק ז' של מסכת מקואות מעלין הנשמה למקומה. לכן אבל כל י"ב חודש וכן ביום היארציט ילמדו פרק זה לתקן נשמת הנפטר. ויכון בפרק זה כי ראשי תבות שלש משניות ראשונות הם אותיות "איה" ושל ארבע משניות אחרונות הם "נשמה" ויכון לעלות הנשמה למזל העליון הנקרא "איה". וכן כשיקרא את המשנה הרביעית המתחלת "נפל" יפריש צדקה לעילוי נשמת הנפטר. ויכון ש"נפל" ר"ת פזר נתן לאביונים ובכח מצות הצדקה יעלה הנשמה מנפילתה. ובפרט ראוי ללמוד פרק ז' בכל מוצאי שבת אחר הבדלה בי"ב חודש ובערב שבת קודם מנחה וכו'.
ובשו"ת שואל ומשיב כתב בשם אביו, שנזכר בספרים שיש ללמוד ביום היארציט מסכת חגיגה. וסגולות אלו הם אפילו היה אביו צדיק וחסיד גדול כמו שכתב בשדי חמד בשם ספר חיים ביד. והיערות דבש (ח"ב דף מ"ד:) כתב שלימוד היארציט הוא תועלת גם לחיים.
וענין שנותנים משקה "לחיים" וכדומה ביום היארציט, הוא מכלל מצות צדקה וחסד והכנסת אורחים וחבורת אנשים שבת יחד באהבה ורעות, לזכות נשמת הנפטר.
יום הולדת
סגולת יום הולדתו של אדם. עיין בירשלמי במסכת ראש השנה (פ"ג ה"ח), שאמר רבי יהושע בן לוי, לא במהרה אדם נופל ביום גינוסיא שלו. ופרש שם בקרבן בעדה, לא במהרה אדם ניזוק ביום הולדתו, שאז המזל השולט ביום ההוא עוזר לו.
והחיד"א בספר חומת אנ"ך (איוב ג) כתב בשם המקובלים, שהיום שנולד בו האדם, מזלו בריא וחזק וכו'. ובקונטרס דברי חלומות (לרבי צדוק הכהן, בסוף ספר רסיסי לילה, אות כ') כתב, כי היום שאדם נולד בו, אז הוא בתוקף מזלו ואין לו לירא באותו יום בכל שנה משום דבר שיורע מזלו אז.
ובספר מליצי אש (כ"ו כסלו אות ר"ט) הביא מהרב הקדוש רבי יחיאל מקאזניץ זללה"ה שבכל שנה ביום הולדתו של אדם יוכל אדם לשאול דבר מהקדוש ברוך הוא וימלא משאלותיו ונרמז במה שנאמר בתהלים "אני היום ילדתיך. שאל ממני ואתנה" (ב, ז-ח).
ובמדרש שכל טוב (ברא' מ, כ) כתב, שרוב בני אדם מחבבים יום שהוא תשלום שנתם, שהוא כנגד אותו היום שנולד ושמחים בו ועושים בו משתה. ובספר בן איש חי (שנה ראשונה פרשת ראה סע' י"ז) כתב שנהגו לעשות בכל שנה את יום הלילה ליום טוב וסימן יפה הוא. ובספר תועפות ראם (כ"ג) כתב שלעשות סעודה ביום הולדת האדם הוא סגולה (ונראה שתהיה כוונתו להודות לקדוש ברוך הוא על שהחיהו וקיימו והטיב לו עד עתה ויעשה חשבון נפשו, כמבואר בספרים, ויבקש על העתיד). [ישראל לסגולתו].
ימים
סגולות פרטיות לכל יום ויום מימי החודש. הביא בספר נפלאים מעשיך, בשם ספר העתידות והחזיון:
יום א'. בו נולדו אדם וחוה והוא יום טוב מאוד והנולד בו יפרח ויעלה ויהיה לו מזל טוב, ולחולה יש בו סגולה לעשות פדיון נפש קודם מנחה ולהרבות בצדקה. וכן חשוכי בנים יתנו בו צדקה ויתפללו ותקובל תפילתם ברצון, ואמירת תהילים מסוגלת מאוד ביום זה. ונכון לשמוח בו.
יום ח'. טוב לכל ענין. ובו נולד מתושלח. וסגולה גדול יש בו לכל מי שהוא בצרה כגון מבנים או מחסרון כיס וכדומה, שיקרא ז' פעמים קודם תפילת מנחה פרשת העקדה, וג' פעמים פרשת הקטורת בכוונה עצומה ויתפלל מנחה וישאל שאלתו.
יום י"א. מסוגל לעשות בו סעודה לתלמידי חכמים להיפקד בזרע של קיימא על ידי שיברכהו, ובו נולד שת. וכן טוב יום זה לכל ענין וקנין.
יום ט"ז. מסוגל בו להצלחה מרובה בכל מעשיו ע"י לימוד ספר ויקרא, ומי שחלה בו ח"ו מהרה יקום מחוליו, והנולד בו יתבשר בטוב, וטוב לעשות בו חופת חתנים.
יסורין
סגולת היסורין, שלפעמים פודים את האדם ממות. כמו שאמרו במדרש רבה (במדבר פרשה ט כ"ד), אדם נכשל בעברה שחייבין עליה מיתה בידי שמים, מת שורו אבדה תרנגולתו וגו' ומנקים את האדם מדינה של גיהנם כמו שאמרו במדרש רבה (ויקרא פל"ב א) שהצדיקים נותנים שבח והודאה להקדוש ברוך הוא על היסורין שהביא עליהם בעולם הזה.
ובמסכת ברכות (ה, א) אמרו, כי המקבל יסורין באהבה יראה זרע ויאריך ימים ותלמודו מתקיים בידו, ובספר מעבר יבוק הביא שנאמר למהר"י קארו, כי כל כך זוכה אדם ביסורין הבאים עליו, כסובלם בסבר פנים יפות כמו שזוכה בעשיית המצוות3.
ישועה / מסכת קנים
סגולה למי שצריך ישועה, שיהיה נענה. הביא מוהר"ר אליהו גוטמאכר זללה"ה בהקדמה לספר קן מפורשת על מסכת קנים שכתב בנו מוהר"ר צבי זללה"ה וזה לשונו: ואפשר אם בעת שיצטרך אדם לישועה מה' יתרומם וילמד משנה עם הרב (רבי עובדיה מברטנורא זללה"ה) ותוספות יום טוב ופרוש בני ז"ל, ויעמוד עצמו אחרי זה ויתפלל באיזה לשון ששגור בפיו לאמר: "אתה ה', חביבין ישראל לפניך, וחיבה יתרה נודעת להם שנקראו לך בנים וזה הוא במה שבראת בין הרבוי מיני עופות הכשרים שהם יותר מטמאים, רק תורים ויונים ביתיים להביא קרבן לפניך מהם ואנחנו דומים במידתנו להם עשה עמי חסד כרחם אב על בנו". ויבקש מבוקשו שיהיה נענה ואם לא יבוא ישועה, יעשה כן עד ג' ימים בכל יום פעם אחד. [ישראל לסגולתו].
כויה
סגולה למי שנכוה. הביא בספר כף אחת, שיאמר תכף ומיד בכונה גדולה ג' פעמים "יברכך יהוה וישמרך", ג' פעמים "יאר יהוה פניו אליך ויחנך", וג' פעמים "ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום". והוא בדוק ומנוסה.
ונראה שהגם שאסור להתרפאות בדברי תורה, אלא במקום שיש סכנת נפשות, כמבואר בשולחן ערוך (יו"ד קע"ט), כאן הוא דרך תפילה, שיתקיימו בו הברכות דברכת כהנים.
מזוזה
סגולת המזוזה, כתב הטור (סי' רפה) שהבית נשמר על ידה. והביא הדרכי משה (רפ"ז ס"ק ד') למרדכי בשם מוהר"ם וזה לשונו: מובטח אני שכל בית מתוקן במזוזה כהלכתה אין שד ומזיק יכול לשלוט בו ע"כ. וכן הביא שם (רפ"ח ס"ק ג') מהכל בו שמה שנהגו לרשום במזוזה שם שדי, הוא מפני ששם זה נוטריקון שומר דירת ישראל, וכן סגולתה שמשמרת את האדם כמו שכתב רש"י במסכת פסחים (ד.) ד"ה חובת הדר. ובמסכת שבת (כד:) אמר רב הונא הזהיר במזוזה זוכה לדירה נאה. [ ישראל לסגולתו].
מזוזה
סגולת הבודק מזוזותיו תמיד. הביא בספר דרך ישרה, שיאריך ימים וינצל משדים ומרוחות ויזכה לבנים כשרים.
מחלוקת
סגולה לבטל המחלוקת. הביא בספר רפואה וחיים מליקוטי מוהר"ן, ללמוד במסכת סוכה ועל זה רמז דוד בתהלים: "תצפנם בסכה מריב לשנות" (תהלים לא, כא) וכן יקרא בדברי הימים: "ויקרא אסא אל יהוה אלהיו ויאמר, יהוה אין עמך לעזר בין רב לאין כח, עזרנו יהוה אלהינו כי עליך נשענו, ובשמך באנו על ההמון הזה, יהוה אלהינו אתה, אל יעצר עמך אנוש" (ב' י"ד י').
מחלוקת
סגולה שמעתי, שכשיש מחלוקת ומריבה בין איש לאשתו, שיבדקו הכתובה אם לא נפלה בה איזה טעות, ואם נפלה בה יתקנו ויהיה שלום ביניהם. ונראה רמז לזה ממה שאמרו במסכת נדה (סה, ב) שהרבה מגיהים ומדקדקים בכתובה. עיי"ש. ונראה שהוא כדי שתהיה בלא טעות, ויהיה שלום בין איש לאשתו.
מחלוקת
סגולה לבטל מחלוקת ומריבה בבית., שיש קבלה מאדם גדול, שידלגו ב"שלום עליכם" שאומרים בליל שבת, "צאתכם לשלום" וכו' והוא בדוק ומנוסה. [מסידור ישועות ישראל]
מחשבות
סגולה להסיר מחשבות זרות. הביא השל"ה (שער האותיות אות ל'), שמצא בכתב יד להרמ"ק שכתב: למדנו זקן אחד, לבטל המחשבה יאמר פסוק זה הרבה פעמים. "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה" (ויקרא ו, ו) וכתב שפשוט הוא שהזקן היה אליהו הנביא ז"ל, ומרוב ענוונותו של הרמ"ק לא רצה לגלות, ולכך יהיה זהיר בכל מחשבות און והבל, לומר הרבה פעמים פסוק זה. וכן נראה שיקרא פסוק "סעפים שנאתי ותורתך אהבתי" (תהלים קיט, קיג).
מחשבות
סגולה לבטל מחשבות והרהורים רעים. הביא בספר דברי יצחק, שיקרא פרשת הגעלת כלים בפרשת מטות (במדבר לא, כא-כד).
מילה / תפילה
סגולה שיכון כל אדם בעת בכי הילד הנימול, שבקולו תכלל גם תפילתו. כן הביאו בספר עוללות אפרים ובספר זר זהב, כי קולו של הנימול בבכייתו מיסורי המילה, עולה למעלה בלא שום קטרוג, ועל זה נאמר "סורו ממני כל פועלי און כי שמע יהוה קול בכיי. שמע יהוה תחנתי יהוה תפלתי ייקח" (תהלים ו ט-י). כי בקול בכי התינוק ישמע ה' גם את תפלתו.
וטוב לומר אז תפילה זו: יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו, שנהיה אני ובני ביתי בריאים וחזקים ובפרנסה ובהצלחה ובשלום ובכל טוב, לעבדך באמת וביראה ובאהבה ובשמחה. ויכלל תפילתי עם בכית הילד, ויקויים בי הפסוק: "שמע ה' תחנתי, ה' תפלתי יקח", וימלא השם יתברך כל משאלות לבי לטובה. אמן ואמן.
מינות
סגולה להינצל למי שלבו נוטה למינות. אמר הרב הקדוש מרימינוב זללה"ה, שלימוד בספר חרדים מסוגל להינצל מזה. ובשם הרב הקדוש מהרצ"א מדינוב זללה"ה אמרו, שקריאת פרשת האזינו גם היא מסוגלת לכך.
מינקת
סגולה למינקת. הביא החיד"א במדבר קדמות מצואת רבי יהודה החסיד ז"ל, שכשאשה מתחילה להניק בראשונה את בנה, תתחיל להניקו בדדה השמאלי.
מלוה
סגולה למלוה את חבירו כשיוצא לדרך, שגם הוא נשמר ואינו ניזוק. כן הביא הסמ"ק (מצוה מ"ד), וז"ל: בוא וראה כמה גדול כוחה של לויה, שאחד המלוה ואחד המתלוה אינם ניזוקים כל היום, שנאמר: "שלום שלום לרחוק ולקרוב" (ישעיה נז, יט) "לרחוק" הינו המתלוה שמתרחק מהעיר, ו"לקרוב" זהו המלוה שחוזר ומתקרב לעיר. וכן הובא בדעת זקנים לבעלי התוספות בפרשת שופטים (כא, ז) וכן הביא רבי ונתן מלוניל בספר ארחות חיים (סי' מז). ומקור לזה עי' במבוא למדרש תנחומא (בובער) שהביא למדרש בפרשת ויגש מכתב יד דגמירי שאחד המלוה ואחד המתלוה אינן ניזוקין כל היום, והמלוה מפני שעסק במצוה שמלוהו והמצוה משמרתו. ולפי זה נמצא שמצות לויה מסוגלת לשמירה גם למלוה. [ישראל לסגולתו].
מלוה מלכה / מקשה לילד
סגולת סעודת מלוה מלכה, להינצל מחיבוט הקבר ובספר הברית (ח"א סוף פי"א) כתב, שהמקיים סעודה רביעית מובטח לו שיקום בתחיית המתים, ויקבל פני איש צמח שמו, הוא דוד המלך ע"ה. והביא בספר אורחות יושר שמי ששבע ודוחק עצמו לאכול סעודה זו, ינצל בזכות זה שלא יצטרך לאכול ולשתות דברי רפואה. ובספר ענייני שבת הביא מספר עבודת הקודש שהיא פליאה נשגבה. וכן שמעתי שנצלו בזכותה מכפירה וממות.
והרב הקדוש רבי אלימלך מליז'ענסק זללה"ה אמר שסגולה לנשים שלא יתקשו בלידתן, שיאכלו בכל מוצאי שבת איזה דבר לשם סעודת מלוה מלכה, ויאמרו בפיהם שהוא לשם מצות מלוה מלכה ועל ידי כן ילדו בנקל.
מעביר על מידותיו / כפרה
סגולה המעביר על מידותיו, אמרו במסכת ראש השנה (יז.) שמעבירין לו על כל פשעיו. ובספר מורה באצבע (סי' א' אות ו') הביא מהרמ"ק, שהיא עצה טובה יותר מהרבה סיגופים ותעניות ויסורין הראויים לבוא עליו לכפרת עוונותיו. ובספר תורת אשם כתב, שהמעביר על מידותיו ונוח להתפייס ואינו נוקם ונוטר, שזוכה לניסים ונפלאות ולאריכות ימים, וזוכה לתורה, ותפילתו נשמעת.
מצה
סגולת אכילת מצה בפסח. אמרו בזוהר (תצוה קפ"ג:) שנקראת רפואה, ועוד אמרו (זוהר פינחס רנ"א:) שהאוכל חמץ בפסח, המיתה מקדמת לו בעולם הזה ובעולם הבא ומשמע שהנשמר מחמץ מסוגל לחיים. ועוד אמרו שם, שהמצה מברחת למזיקים כמו המזוזה, ועוד משמע ממה שאמרו שם (תצוה קפ"ג:), שראש השנה הוא יום הדין רק לאלו שלא אכלו מצה, שיש בה סגולה להינצל מן הדין בראש השנה. (ועי' בסגולה תקפח).
ובספר בית הבחירה הביא, שהאוכל מצת מצוה לשמה בשמחה רבה, נכון ובטוח יהיה שלא יאונה לו נזק באותה שנה. וכן הביאו רמז שראשי תבות הפסוק "מכל צרה הצילני" (תהלים נד, ט) הוא מצה, כי הזהיר באכילתה כתיקונה ניצול מכל צרה. והרוקח (סי' רצ"א) הביא שהאוכל מצה כהלכתה שבעה ימים, כאילו נעשה שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית.
מקשה לילד
סגולה למקשה לילד. הביא בספר נפש היפה, לקרוא מזמור כ"ב בתהלים "למנצח על אילת השחר" וגו' בכונה גדולה ובדקדוק.
מקשה לילד
סגולה למקשה לילד. הביא בספר רפואה וחיים, ללחוש באזנה אותיות פוע"ה, וכן מסוגל לתת לה יין עם תאנים יבשות ששחוקות בתוכו. וכן תשים אשה ידה על בטנה ויאמרו יחדיו ז' פעמים: "והוא כחתן יצא מחפתו ישיש כגבור לרוץ ארח" (תהלים יט, ו).
משניות
סגולות לימוד המשניות, להינצל מדינה של גיהנם, כמו שהביא החיד"א בספרו שם הגדולים (ספרים מערכת ת' אות נ"ו) מהגאון מהר"ר שעפטל בן השל"ה, בצוואה הנדפסת בסוף ספר יש נוחלין שלימוד המשניות הוא דבר גדול וקבלה בידי שמי שהוא בקי במשניות אינו רואה פני גיהנם.
והביא מספר חזון נחום שמצא במדרש תלפיות בשם האריז"ל, שלאחר פטירתו של אדם כשדנין אותו לגיהנם, קורא לכל שבט ושבט שיצילהו ואין עונה. וכשקורא לאשר, משיב, קראת משנה מימיך, אם אמר לו הן, מיד מוציא אותו מגיהנם בזכות המשנה, וזהו שנאמר "מאשר שמנה לחמו", שאותיות "שמנה" הוא "משנה". "והוא יתן מעדי מלך", שמעדני ירמז עדן שלמעלה וכו'.
וספר ראשית חכמה (שער הקדושה ד', י"ג) הביא שהמשניות מסגולות להרוג את היצר הרע ולהכניעו, וכן הביא בספר אור צדיקים (סי' כ"ב סעי' י"א) והוסיף שמסוגל להמשיך ה"נשמה" שהיא אותיות "משנה".
ומה"ר פנחס מקוריץ הביא שסגולה לפרנסה, שילמד בכל יום פרק משניות, כי "משנה" בגימטריא "פרנסה" וכן הביא בספר גנזי חיים לרבי חיים פאלאג'י בקונטרס תשובה מחיים (מ"ט). ובכף החיים (סי' רלח, סעי' ב) הביא מה שאמר המגיד לבית יוסף ז"ל, כי אילו היה ניתן רשות לעין לראות, היית רואה מלא עיניך לכל צד, כולו מלא חיילות הנבראים מהבל פיך כשאתה עוסק במשנה. [ישראל לסגולתו].
משפט
סגולה להצליח במשפט. הביא בספר רפאל המלאך, שיחזיק ביד ימינו מזוזה קטנה וכשרה. וכן מסוגל לזה, שיחזיק מרגלית טובה תחת לשונו. [ישראל לסגולתו].
נידה
סגולה לעצור דם נידה. הביא בספר ילקוט ישר מקונטרס זכות ישראל מבעל הייטב לב זללה"ה, שתקרא האשה ג' פעמים מזמור ע"ט בתהלים "מזמור לאסף, אלהים באו גוים בנחלתך" וגו'. [ישראל לסגולתו].
נטילת ידיים
סגולת הזהיר והמדקדק בנטילת ידיים. הביא בספר צואה מחיים, שבדוק ומנוסה שלא יחסרו לו מים כל ימי חייו. והוא גם סגולה לפרנסה טובה. והרמז כי ראשי תבות "על נטילת ידים" הוא אותיות עני4, שעל ידי כן ניצול מעניות. ומדה טובה מרובה ממידת פורענות, כי המזלזל בנטילת ידיים בא לידי עניות, כמו שאמרו במסכת שבת (סב:). וכל שכן שהזהיר בה יזכה לעשירות. וכמו שאמר שם רב חסדא, שהִרבה במים לנטילת ידיים והרבו לו שפע טובה.
נס / טובה
סגולה למי שנעשה לו נס או שהביא עליו הקדוש ברוך הוא טובה. שמיד יפריש צדקה או שיקנה חפץ של מצוה, כדי להמתיק הדינים ולסתום פי המקטרג עליו, וכדי שינצל מעין הרע, ושלא ינכו לו מזכויותיו. ועיין מה שאמרו בעירובין (סד, א) על המחזיק בנכסי הגר וכו' וברש"י שם.
ועוד עי' בשערי תשובה (סי' רי"ח ס"ק ה') ובספר מחזיק ברכה שהביאו מספר סולת בלולה בשם הזוהר והשל"ה שיש נוהגים בכל שנה ביום שנעשה להם נס להתבודד להודות ולשמוח ולספר קצת מהנס. (עיי"ש)
נס / צדקה
סגולה שיעשה לאדם נס, על כל צרה שלא תבוא. הביא בספר זכירה, שאם יזדמן לו לאדם עני, יפרנסנו בשמחה, גם אם אין לו לעצמו אלא בצמצום, כמו שנמצאו מעשים מעין זה בחז"ל.
ניסים ונפלאות / צרה
סגולה לאדם שהוא בעת צרה, שיעשה עימו הקדוש ברוך הוא ניסים ונפלאות. הביא בספר עתרת החיים, שיזכיר נפלאות הקדוש ברוך הוא, ויועיל לו שינצל בעזרת ה' יתברך. והוא על פי מה שהובא במדרש תהילים שוחר טוב (פרק ע'), שלא גאל ה' את ישראל ועשה עמהם, אלא בשביל שיהיו מזכירים נפלאותיו, ועל זה אמר דוד, "למנצח לדוד להזכיר. אלהים להצילני" (תהלים ע, א-ב), שאני אזכיר ותצילני. ועיין בספר נועם אלימלך בפרשת בא על הפסוק "ולמען תספר באזני בנך" וגו' (שמות י, ב), שמשמע גם כן שעל ידי סיפור הנפלאות מעוררים הרחמים לכך. וכן הביא בספר ייטב לב בשם מהר"א מסטרעליסק זללה"ה שעל ידי זכרון נפלאות הקדוש ברוך הוא, באה הצלה5.
נר שבת
סגולת הדלקת נר שבת שמדלקת האשה. אמרו בזוהר הקדוש (בראשית מ"ח:) שנותנת בזה לבעלה חיים ארוכים, ולכך תדליק בשמחה וברצון ותזהר בזה. ובספר כתם פז לרבי שמעון לביא זללה"ה גרס שנותנת חיים לבניה.
ועיין בכף החיים (סי' רס"ג ס"ק ל"ד) שהביא נוסח תפילה לאשה לומר אחר הדלקת הנר, והביא שם שתתפלל על חיי בעלה. ונראה שהוא כמו שמצינו שבעת המצוה מתפללת על הבנים
נשיכה
סגולה למי שנשכו כלב שוטה. הביא ספר רפואה וחיים, שיהרגו מיד הכלב כדי שהנשוך לא ינזק. וכן מי שנשכו נחש, שירוץ לשתות מים ואז ימות הנחש והוא לא ינזק. והביא שם שהוא על פי מה שאמרו בירושלמי (ברכות פ"ה ה"א).
סעודת מצוה
סגולה להיזהר בכל סעודת מצוה, שיהיו גם עניים על שולחנו, כדי לסתום פיות כל המקטרגים. וכן מסוגלת לסתום פיות המקטרגים אמירת דברי תורה על השולחן. וכן שיסיים בזכרון חורבן הבית וציפיית בניינו ובביאת משיחנו, כמו שהביא בספר שכחת לקט בשם ספר עמק המלך.
ספירת העומר
סגולה גדולה. הביא בספר בית הבחירה, שבלילה הראשון שסופר העומר יקח בידו מעט מלח ויקרא עליו פרק קכ"ב בתהלים, "שיר המעלות לדוד, שמחתי" וגו' ופרק קל"א, "שיר המעלות לדוד, ה' לא גבה לבי" וגו' ופרק קל"ג, "שיר המעלות לדוד, הנה מה טוב" וגו' ואחר כך יקרא פרשת העומר בפרשת אמור (ויקרא כג, ט-כא).
ויאמר תפילה זו: יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו, בזכות ספירת העומר אשר צויתנו בתורתך ובזכות שמותיך הקדושים והטהורים היוצאים מהמזמורים הללו היוצאים מראשי תיבות וסופי תיבות, ובזכות אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב שיהיה זה המלח לי לשמי (פב"ב) (או לשם מי שירצה) ולכל מי שיש המלח הזה עליו יהיה לו למגן וצינה מדבר וממגפה ומעין הרע ומכל דבר רע. אמן, כן יהי רצון ויתן המלח בידו. ויספור ספירת העומר וכן יעשה כל ימי הספירה. ויזהר שלא ישים המלח על הארץ ושיהיה בידו בשעת הברכה, ואחר כך יהיה מסוגל הרבה לעין הרע ויועיל כמו קמיע מומחה6.
ספר תורה
סגולה שימשך על האדם אור גדול. כתב האריז"ל בשער הכוונות בדרוש בענין קריאת ספר תורה, שבשעה שמגביהים את התורה להראות לקהל, יביט באותיות באופן שיוכל לקרוא האותיות היטב, והביאו המגן אברהם (סי' קל"ד ס"ק ג'). וכן הביא במשנ"ב (שם ס"ק יא) על מה שפסק שם השולחן ערוך, שמצוה לראות הכתב ולכרוע וכו'.
והבן איש חי (פרשת תולדות שנה שניה אות ט"ז) הביא שטוב שיסתכל אז בתיבה שיהא אות ראשונה שלה כמו אות ראשונה שבשמו והביאו בכף החיים (סי' קלד ס"ק יג) וכתב ששמעתי שמועיל להצלחה. [ישראל לסגולתו].
עגונה
סגולה לאשה עגונה, שהלך בעלה ולא נודע היכן הוא. שתקרא כתובתה בכל יום מילה במילה לפחות שלשים יום רצופים, ואם אינה יכולה לקרוא, יקרא לה אדם אחר והיא תשמע ותקשיב. והיא סגולה בדוקה ושמעתי זאת מכמה צדיקים. ויש לזה קצת ראיה ממה שאמרו במדרש איכה (ג, יט) על הפסוק "זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל". עיי"ש.
עין הרע
סגולה להנצל מעין הרע. הביא בספר הקנים, שיש קבלה מרב הונא שמי שיש לו עין הרע יקרא פסוק "ואני ברב חסדך אבוא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך" (תהלים ה, ח), ובספר קרן הצבי הביא שגם יקרא פסוק "בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור" (בראשית מט, כב) ופסוק "ויעקב איש תם ישב אהלים" (בראשית כה, כז) ופסוק "כי תרכב על סוסיך מרכבתיך ישועה"7 (חבקוק ג, ח) וכן יאמר: עינא פקיחא תשגח עלך ותרפא אותך מצערך.
עין הרע
סגולה לעין הרע. מקובל מהרה"ק מהר"ם מרימינוב זללה"ה, שיאמר ג' פעמים: "ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך" (תהלים סט, יד). ויאמר: ריבונו של עולם בכל השמות היוצאים מפסוק "ואני ברב חסדך אבוא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך" (תהלים ה, ח) מראשי תיבות ומסופי תיבות, ומאמצעי תיבות, תסיר העינא בישא מן (פב"פ) ויהי רצון כאלו כיונתי כל הכוונות שכיון בהם הקדוש רב הונא.
ובספר רגל ישרה כתב, שקבלת שמי שאינו יודע לכוין בכוונות שכתב שם, יקרא פסוק זה "ואני ברב חסדך" וגו' ארבעים פעמים ואז עולה לחשבון ת' תיבות להכניע "רע עין" (עין רע) שחשבונו גם כן ת', ויאמר שאומרו על דעת רב הונא.
עין הרע
סגולה שלא ישלוט עין הרע במעשיו. הביא בספר האח נפשנו מספר שרשי השמות לרמ"ז, שיקרא ג' פעמים פסוק "ושם בת אשר שרח" (במדבר כו, מו). וימנה אותו ג' פעמים בקמיצה שלו ויכוין בשם ובאש (ולא יוציא השם בפיו).
עין הרע
סגולה למי שבא לו ממון או דבר טוב כיוצא בזה, שלא ישלוט בו עין הרע. יעשה בממון מצוה. וכן כשבא לו דבר טוב, יעשה מצוה. והוא על פי מה שאמרו במסכת ערובין (סד:) המחזיק בנכסי הגר מה יעשה ויתקיימו וכו' עיי"ש וברש"י. וכן הביא התשב"ץ למהר"ם מרוטנבורג (סי' תס"ו) שחתנים נודרים מפות לספר תורה, שזכות המצוה תגן עליהם מעין הרע בעת שמחתם.
עין הרע
סגולה כנגד עין הרע. הביא החיד"א בספר מדבר קדמות מילקוט ראובני בפרשת ויחי, לעשות חתיכת כסף בצורת ה' ולשאת אותה עליו. ובספר איומה כנדגלות כתב שבכל מקום שתמצא אות ה"א, בכתב, בציור, או באמירה8, או בציור כף אחת בחמש אצבעותיה באיזו מתכת שתהיה, ויתלו על הנער או על איזה דבר שבעולם, לא ישלטו המקריים עליו, ובפרט יועיל להסיר שרירות לב ועין הרע. וזהו שאמר הקדוש ברוך הוא ליוסף, אני אעשה שלא ישלוט עין הרע בך ובזרעך עד עולם. מה עשה הקדוש ברוך הוא, הטיל ה"א על יוסף ונקרא יהוסף, שמסוגלת הה"א שלא ישלוט עין הרע.
עין הרע / ילדים
סגולה שינצלו הילדים מעין הרע. הביא בניצוצי אורות על הזוהר בפרשת ויחי (רלט:), בשם הרב המג"ן בכתב יד, שיקראו פסוק זה על ראש הילד: "אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה" (בראשית מט, יא).
עין הרע / פחד / מעוברת
סגולה להנצל מכישוף, מעין הרע ומפחד. הביא בספר שומר ישראל, לומר עשרה פסוקים אלו המתחילים באות נ' ומסיימים באות נ'.
א. נגע צרעת כי תהיה באדם, והובא אל הכהן: (ויקרא יג, ט). ב. נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען, ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן: (במדבר לב, לב). ג. נביא מקרבך מאחיך כמני, יקים לך יהוה אלהיך, אליו תשמעון: (דברים יח, טו) ד. נהר פלגיו ישמחו עיר אלהים קדש משכני עליון: (תהלים מו, ה). ה. נגד אבותם עשה פלא, בארץ מצרים שדה צען: (תהלים עח, יב). ו. נחית כצאן עמך, ביד משה ואהרן: (תהלים עז, כא). ז. נפתי משכבי מר אהלים וקנמון: (משלי ז, יז) ח. נר יהוה נשמת אדם, חפש כל חדרי בטן: (משלי כ, כז). ט. נפת תטפנה שפתותיך כלה, דבש וחלב תחת לשונך וריח שלמתיך כריח לבנון: (שיר השירים ד, יא). י. נדו מתוך בבל ומארץ כשדים, צאו והיו כעתודים לפני צאן: (ירמיה נ, ח). יא. נשקי קשת מימינים ומשמאלים באבנים ובחצים בקשת, מאחי שאול מבנימין: (דברי הימים א, יב ב).
ועוד הביא שם בספר שומר ישראל, מספר כתב יד, בשם רבי יהודה החסיד, שהקורא פסוקים אלו מבריח שטן ממנו. והביא לומר אחריהם תפילה שסידר על פי מה שכתוב בספר קב הישר: יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו, שתתמלא רחמים עלינו ותצילנו לנו ולכל בני ביתנו ולכל ישראל מעין הרע ומכל מיני כישוף, ותבריח היצר הרע והשטן ממנו, וכשם שפרשת כנפיך על אבותינו במדבר והצלתם מעינא בישא דבלעם הרשע, כן תפרוש כנפיך עלינו ברחמיך הרבים, ונהיה מכוסים במכסה והנהגה בשמותיך הקדושים, אמן, נצח, סלה ועד. ובקב הישר (פרק ל"ב) הוסיף לומר אחר כך פסוק "אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה" (תהלים לב, ז).
וכן סגולה לאשה מעוברת, שתקרא פסוקים אלו, כמו שהביא בספר זכירה.
עין הרע / ציצית
סגולה למי שחס ושלום שולטת בו עין הרע. הביא בספר רגל ישרה, שסגולתו שיסתכל בציצית. ובספר דבש לפי כתב, שציצית מצילה מעין הרע ומכוחות הטומאה.
עין הרע / צניעות
סגולה להנצל מעין הרע. הביא בספר אבות הראש, בחידושים על אבות דרבי נתן (פרק א'), שיהיה צנוע. וכמו שאמרו במסכת תענית (ח:), תנא דבי רבי ישמעאל: אין הברכה מצויה אלא בדבר שאין העין שולטת בו. [ישראל לסגולתו].
עיניים / אתרוג
סגולה לכאבי עיניים. הביא בספר זר זהב, שיסתכל באתרוג.
עיניים / מים
סגולת המים. כתב האבן עזרא (שמות ח, טז), שראיית המים טובה לעיניים.
עכברים
סגולה כשיש עכברים בבית. הביא בספר רוח חיים (יו"ד רצ"א), שיבדקו את המזוזות על ידי סופר ומגיה מומחה.
עלבון / כפרה
סגולת הבושה, שסובל עלבונו ושותק, שמכפר לו הרבה צרות ויסורין הראויים לבוא עליו. וכתב בספר ישועות ישראל בזר זהב, שקודם שתבוא לאדם טובה, צריך לסבול ניסיון בצער ויסורין, ואם מקבלם באהבה זוכה לטובה ושתהיה מצד הקדושה ולא ח"ו מצד מי שנאמר עליהם "ומשלם לשנאיו" וגו' (דברים ז, י). ולפעמים תחת הצער והיסורין, מביא לו הקדוש ברוך הוא חרפה ובשת ועלבון, וכשמקבלם וסובלם, יראה בחוש הטוב שתבוא לו אחר כך, והיא סגולה בדוקה. ועוד עיין במסכת סנהדרין (ז, א), כי החרפה והבושת היא תמורה מאה רעות שהיו באות עליו. עיי"ש ברש"י.
עצבות ודאגה
סגולה להסיר עצבות. הביא בספר אבות הראש מספר המידות למוהר"ן, שהתמרים מסוגלים לבטל עצבות ודאגה. ובספר נפש היפה הביא, ששמע משם רבנו אליהו הכהן זי"ע, שגם צימוקים שחורים מבטלים הדאגה ומסירים עצבות. ובשם חכמי המחקר הביא בספר הכתוב לחיים, כי כל מאכל שצבעו אדום מסוגל להסיר הדאגה והרמז לזה מה שנאמר בתהלים (נב, ב) "בבוא דואג האדומי", כי בבוא דאגה יאכל מאכל שצבעו אדום, וזהו שמקדמת דנא היה המנהג להאכיל לאבלים עדשים שהם אדומים, להפיג עצבותם וצערם, כמו שמצינו בתורה אצל יצחק ויעקב וכו'.
עצבות / מוצאי שבת
סגולה לעצבות. הביא בספר דברי יצחק מה שאמרו חז"ל במסכת שבת (קיט:) חמין במוצאי שבת מלוגמא, ומלוגמא הוא רפואה, ולא בארו לנו חז"ל לאיזה דבר הוא רפואה. והביא בשם הרב הקדוש רבי זוסיא זללה"ה שהם רפואה לעצבות. והרמז במה שנאמר "הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם" (תהלים קמז, ג) כי "מחב"ש" ראשי תיבות: "חמין במוצאי שבת מלוגמא. וכתב שם שטוב לומר בשעת אכילת החמין: "חמין במוצאי שבת מלוגמא".
עצירת גשמים
ועי' במדרש רבה (בראשית פר' ל"ג, ג') במעשה שהיתה בצורת ואמר להם רבי תנחומא, בני, התמלאו רחמים אלו על אלו והקב"ה מתמלא עליכם רחמים. וכן היה מעשה שריחמו זה על זה ומיד ירדו גשמים ונתרוָה העולם. עיי"ש. [ישראל לסגולתו].
עצם בגרון
סגולה למי שנתקע לו עצם בגרון. אמרו במסכת שבת (סז, א), שמביא מאותו מין (עצם) ומניח לו על קודקדו ויאמר: "חד חד נחית בלע", "בלע נחית חד חד". וכתב בליקוטים שבסוף ספר מהרי"ל (סי' מ"ג), שאמר לנו מהר"י סגל, שכל הרפואות והלחשים שבכל התלמוד, אסור לנסות אותם, משום דאין אדם יכול לעמוד על עיקרם. וכי לא יעלו בידם, ילעגו וילגלגו על דברי חכמים, מלבד לחש זה שבדוק ומנוסה. לכן אותו לבד התירו ולא שום אחד יותר. ובחידושי רעק"א בהלכות ביקור חולים (יו"ד של"ו ס"ק א') הביאו והוסיף שם נוסח אחר למי שנתקע לו כל דבר בגרון וכו', עיי"ש. ובספר מפעלות אלהים כתב שיאמר, כן ג' פעמים, ושאחר לחש זה יוסיף לומר: "יזר יזר בלע, בלע יזר יזר".
עקדה
סגולת קריאת פרשת העקדה. הביא בספר ימלט נפשו, כי קריאתה בכונה עצמוה ג"פ ביום קודם כל תפילה, היא משברת כמה מנעולים ובוקעת כמה רקיעים ועולה תפילתו למעלה. וכן מסוגלת לכפרת עוונות כשאומרה בכונה והתעוררות. ומבטלת מות [מגפה] וחולאים, ובפרט כשחולאים רעים ח"ו מצויים בעולם, זכות קריאתה הרי היא כתריס בפניהם.
וכן סגולתה לכבוש מידת הדין ולעורר הרחמים. ומסוגלת על כל צרה שלא תבוא, ועי' מה שכתב הרקאנטי בפרושו על התורה בסוף פרשת וירא שאלמלא עקדת יצחק אין אחד מהנבראים יכול להפיק רצון שאלתו מרוב דקדוקי הדין והמקטרגים וכו'.9 ומעוררת זכות אבות.
וסגולתה לאדם שנמצא בצרה גדולה, שיאמר אותה ז' פעמים בכונה עצומה (ובדמעות) ויושיעהו ה' מצרתו.
ערבה
סגולת ערבה דהושענא רבה. הביא בכף החיים (תרס"ד ס"ק ס') מספר יפה ללב שהביא מספר המידות למהור"ן שמבטל הפחד, ולכך טוב לתת אותם במקום משומר, וכן לשים אותם תחת ראש הישן שמפחד מחלומות רעים.
ובספר מנורת המאור הביא (נר ג' כלל ד ח"ו פ"ז), ששמע שבערבה יש סגולה למתכוון בה בסכנת דרכים והכל כפי כושר מעשיו. [ישראל לסגולתו].
עשירות / מעשרות
סגולה בדוקה ומנוסה לעושר והצלחה. הביא בספר ימלט נפשו, שיפריש מעשר מכל רווחיו, שיהיה העשירי קודש לה'. וכמו שאמרו חז"ל במסכת תענית (ט, א), שבדבר זה מותר לנסות את ה'. ואמרו: "עשר בשביל שתתעשר".
עשירות / שם שמים
סגולה לעשירות, שיזהר וידקדק כשמוציא מפיו שם שמים כגון בברכה, בתפילה או כשקורא בתורה. על פי מה שפרשו התוס' והרא"ש במסכת נדרים (ז:) על מה שאמרו בגמ', שכל מקום שהזכרת השם מצויה שם עניות מצויה, וכתבו שהזכרת שם שמים של מצוה גורמת לעושר. [ישראל לסגולתו].
עשירות וברכה
סגולה לעשירות, שיכבד את השבת ואת התורה. על פי מה שאמרו במסכת שבת (קיט.), שעשירים שבבבל הם בזכות שמכבדין את התורה, ושבשאר ארצות, בזכות שמכבדין את השבת. ובזוהר הקדוש בפרשת בשלח (ס"ג:) אמרו, שהשבת הוא מקור הברכה לכל ששת ימי השבוע. [ישראל לסגולתו].
עושר
סגולה לעושר. אמר רבי יצחק, הרוצה להעשיר יצפין (בבא בתרא כה:). עוד אמרו במסכת נידה (ע:) מה יעשה אדם ויתעשר, ישא ויתן באמונה (עפ"י גי' הגר"א) ויבקש רחמים ממי שהעושר שלו. ועיי"ש. [ישראל לסגולתו].
פורים / תפילה
סגולה להשכים ביום פורים, להרבות בתפילה ובבקשה על כל דבר וענין, כי הוא עת רצון ושמחה בכל העולמות, ועל זה אמרו "כל הפושט יד נותנים לו". כן קיבלתי מגדול אחד.
פרנסה
סגולה לעשירות ופרנסה טובה. הביא בספר ליקוטי עצות למוהר"ן, שלא יכעס. ואם בא לו יצר הרע שיכעס, ידע שבזאת השעה רוצים להשפיע לו ממון והיצר רוצה לקלקל זאת על ידי שיכעס. ועיין עוד בזה בספר נפש היפה.
פרנסה / ברכת המזון
סגולה לפרנסה. הביא בספר החינוך (מצוה ת"ל), מקובל אני מרבותי שכל הזהיר בברכת המזון, מזונותיו מצויין לו בכבוד כל ימיו. ע"כ. וכגון שיזהר לברך בדקדוק ובכונה, מתוך סידור ולא בעל פה, כמו שהביא באליהו זוטא (סימן קפ"ה). [ישראל לסגולתו].
פרנסה / מלוה מלכה
סגולה לפרנסה. הביא בספר דברים ערבים, שיזהר לקיים סעודת מלוה מלכה בכל מוצאי שבת. והרמז לדבר: "אם כסף תלוה את עמי את העני עמך" (שמות כב, כד), כי אם תחפוץ בכסף בפרנסה, תלוה את עמי, תלוה את השבת שנתנה לישראל. וזהו "את העני עמך" ירמז לסעודת מלוה דמלכה שהיא כנגד דוד המלך שממנו יצא משיח עני ורוכב על החמור, וכן מסוגלת סעודה זו לקרב את הגאולה.
פרנסה / מצה
סגולה לפרנסה. הביא בספר בני יששכר, שאכילת מצה היא סגולה להמשיך פרנסה לכל השנה ולכן בפסח נידונין על התבואה, כמו שאמרו במסכת ראש השנה.
פרנסה / פרשת המן
סגולה לפרנסה. הביא בילקוט מנחם בהוספות ומילואים, בשם הרב שלום מסטרופקוב זצ"ל, שאמר בשם מוהרמ"מ מרימינוב זצ"ל, לקרוא ביום שלישי בשבת פרשת בשלח, פרשת המן (שמות טז, ד-לו) שנים מקרא ואחד תרגום. [ישראל לסגולתו].
פרנסה / קטורת
סגולה לפרנסה ושלא יחסר לחמו. הביא בספר וימהר אברהם, שיזהר לומר בכונה פרשת הקטורת בשחרית ובמנחה, כי הקטורת היתה מעשרת כמו שאמרו במסכת יומא (כו, א).
פרנסה / שמחה / הכנסה אורחים
סגולה לפרנסה. הביא בספר שמועות טובות מכתבי האריז"ל, כי שמחה מסוגלת לפרנסה. וכן הכנסת אורחים בשמחה היא סגולה לפרנסה.
פרנסה / תפילה
סגולה לפרנסה. שיכון בפסוק "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון", ובזה פרש מהרי"א מזידיטשוב זללה"ה מה שאמרו במסכת שבת (קנא:): אמר רב יוסף, נקטינן האי צורבא מרבנן לא מיעני, והא קא חזינן דמיעני. אם איתא דמיעני, אהדורי אפתחא לא מיהדר. כי אם תראה בו עניות הוא משום שלא כיון בפסוק "פותח את ידך" וגו' וזהו הלשון "אפתחא" שנזכר.
פרנסה / תפילה בזמנה
סגולה לפרנסה. שיתפלל תפילה בזמנה, כן הביא בספר דברים ערבים בשם מהרי"א מזידיטשוב זללה"ה.
פרנסה / תפילה בציבור
סגולה לפרנסה. כתב בספר מאור ושמש בפרשת משפטים, שיתפלל תפילותיו עם הציבור ואז מובטח לו שפרנסתו תהיה מזומנת לו בכל יום ברווח ותהיה הברכה מצויה במעשי ידיו. וכן מסוגלת תפילת הציבור לבטל גזרות קשות ורעות.
פרק שירה
סגולה גדולה לומר פרק שירה בכל יום. כמו שאמר רבי אליעזר בתחילת פרק שירה, שכל העוסק בפרק שירה בכל יום, מעיד אני עליו שהוא בן עולם הבא וניצול מפגע רע ומיצר הרע ומדין קשה ומשטן ומכל מיני משחית ומזיקין ומחבלו של משיח ומדינה של גיהנם וזוכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים ותלמודו מתקיים בידו ומאריך ימים וזוכה לחיי עולם הבא. ובספר ליקוטי תורה בטעמי המצוות בפרשת ואתחנן, כתב שהאומר פרקי שירה בכוונה, גורם להשפיע שפע להנבראים, כי כל הנבראים שבעולם יש עליהם שר בשמים להמשיך עליהם שפע והוא על ידי אמירת השירה למטה.
פרשת המן / פרנסה
סגולה לפרנסה. הביא רבינו בחיי בפרשת בשלח (טז, ז), וזה לשונו: וקבלה ביד חכמים כי כל האומר פרשת המן בכל יום מובטח לו שלא יבוא לעולם לידי חסרון מעות.
צדקה
סגולת מצות צדקה. כתב השולחן ערוך (יו"ד סי' רמ"ז סעי' ד) שהצדקה דוחה את הגזרות הקשות וברעב תציל ממות וכתב הרמ"א שם שהצדקה מעשרת.
ציצית
סגולת הציצית. הובא בהנהגות לבני יששכר זללה"ה, שבכל פעם שבא לאדם ענין שאינו לפי כבודו ורוצה להינצל ממנו, או כשבא לו כעס, שיסתכל בציצית וינצל. וכן הביא בסדור ישועות ישראל, שכשמדבר עם בני אדם וירא שיכשל בדבורים אסורים, שיסתכל בציצית וינצל. ובספר קרנות צדיק הביא (פי"ג נ"ח), שההסתכלות בציצית הוא תיקון לפגם הברית.
צער
סגולה כשבא לאדם דבר צער ועוגמת נפש. הביא בספר אגרא דפרקא שיקרא הפסוק: "ראה עניי ועמלי ושא לכל חטאותי" (תהלים כה, יח) וישים אל לבו שהוא בהשגחת הבורא יתברך שמו מפני עוונותיו להזכירו לפשפש במעשיו.
צרה
סגולה אם ח"ו יש צרה בעיר. הביא בספר זכירה, שיאמרו בבית הכנסת כל אותם פסוקים מפרק קי"ט בתהילים המתחילים בשם העיר, ויאמרו מקודם על איזו צרה הם מתפללים.
צרה
סגולה למי שהוא בצרה. הביא בספר וימהר אברהם, שידליק נר של שמן לעילוי נשמת רבי מאיר בעל הנס ויועיל לו לצאת מצרתו. והרמז לזה, כי שמן ר"ת "שומר מצרות נפשו".
צרה / יראת שמים
סגולה על כל צרה שלא תבוא ולהוציא מצרה נפשו, ובפרט מי שהוא שרוי בצער, שלא יסבול שום צער. הביא בספר ימלט נפשו, שיאמר בכל יום בבוקר בכונה גדולה ג' פעמים, יהודי אני, יהודי אני, יהודי אני, אחייה יהודי, אחייה יהודי, אחייה יהודי, אמות יהודי, אמות יהודי, אמות יהודי, יהודי, יהודי, יהודי. וכן היא סגולה לזכות ליראת שמים.
קטורת
סגולת אמירת הקטורת. הביא בספר סדר היום, שהוא ענין גדול לבטל כל נגע וכל פגע רע, כמו שהביאו בזוה"ק שמשבר הקליפות ומונע ממנו יצר הרע. ובזוה"ק (שמות רי"ח:) אמרו, שכל המסתכל וקורא פרשת הקטורת בכל יום, ניצול מכל רע וכישוף ופגע רע ומהרהור רע ומדין רע ולא ינזק כל אותו היום, כי אין הסט"א יכולה לשלוט בו, ובלבד שיכון בו והמשתדל לקראתו ומכוין בו בכל יום, זוכה לחלק בעוה"ז ולעוה"ב, ומסלק ממנו המות ומהעולם, וינצל מכל דין בעוה"ז ומדינה של גיהנם. וסיים שם בסדר היום, כי החושש עליו ועל נפשו, ראוי להשתדל בכל עוז בענין הזה ולכתוב כל ענין הקטורת בקלף כשר בכתיבה אשורית, ולקרות אותו פעם אחת בבוקר ובערב בכונה גדולה, ואני ערב.
ובזוה"ק (פינחס רכ"ד.) הביאו, לאומרו אחר "תהלה לדוד" בסוף תפילת שחרית, וסגולתו לבטל מגפה (מוות) ובספר כסא מלך על התיקונים כתב, שעל ידי כן מתיש כח הסט"א, ואפילו נגזר ח"ו מיתה עליו או על אחד מבני ביתו, מבטל הגזר דין בכח אמירת הקטורת.
ומסוגלת לעושר, ושימצא חן וחסד בעיני כל רואיו, ומסלק מעליו הדין, והברכה מצויה במעשה ידיו, וניצול משעבוד מלכויות ומחולאים וכו'. ומתלמידי האריז"ל אמרו, שסגולת אמירת הקטורת, שמסייע הרבה לחזור בתשובה. ועי' עוד בספר מעבר יבוק בחלק ענן הקטורת גודל מעלת אמירתה.
ראש השנה / פרנסה
סגולה לפרנסה. שמעתי מפי אנשים נאמנים, ששמעו מפי קדשו של מהרי"א מזידיטשוב, שיקנה כל אדם סכין חלק חדש בערב ראש השנה וישחיזנו, והוא מסוגל לפרנסה לכל השנה.
רעש / רעידת אדמה
סגולה להינצל מן הרעש. הביא בספר נפש היפה, שיקרא פסוק: "וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר" (ויקרא כו, מב) על פי מה שאמרו במדרש רבה (בראשית עא, יב) בשעה שהקדוש ברוך הוא מרעיש עולמו, אליהו הביא מזכיר זכות אבות, והקדוש ברוך הוא מתמלא רחמים על עולמו.
רפואה
סגולה לחולה לרפואה. הביא בהסכמה על פרוש נפש יהודה לספר מנורת המאור, שיתקבצו עשרה אנשים ללמוד בספר מנורת המאור לרפואתו, ובהשמטות לספר סגולות ישראל הביא מהרב יצחק ויס ששמע ממהרי"ם מספיקנא בשם ממהר"ם מרימינוב, שסגולה לכל חולה שילמד בעצמו בספר מנורת המאור.
רפואה / הכנסת אורחים
סגולה לרפואה. הביא בספר שמועות טובות בשם הגה"ק מהר"ש ז"ל מקאמינקע, שמצוות הכנסת אורחים מסוגלת לרפואה.
רפואה / כאב
סגולה לרפואה ממכאוב. הביא בספר וימהר אברהם, שיהיה רגיל לומר: "האל הנאמן שמר הברית והחסד" (דברים ז, ט), ופסוק: "רפאני יהוה וארפא הושיעני ואושעה כי תהלתי אתה" (ירמיה יז, יד).
רפואה / כאב ראש
סגולה לכאב הראש. הביא בספר ימלט נפשו, שיאמר על החולה ז' פעמים כדלהלן ויתרפא. "הישועה (הגדולה) הזאת עשה בישראל חי יהוה אם יפל משערת ראשו ארצה ויפדו העם את יונתן ולא מת". יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו מלך הרחמים שתרחם על (פב"פ) ותסיר ממנו כאב הראש ומחוש הראש ותרפאהו רפואה שלימה וישוב אל בריאותו כבראשונה, בזכות שמותיך היוצאים מפסוקים אלו, "ליהוה הישועה על עמך ברכתך סלה" (תהלים ג, ט). "יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו" (תהלים כ, י). אמן נצח סלה ועד.
רפואה / מעיים
סגולה לחש במעיו. הביא בספר רפאוה וחיים, שיאכל מאתרוגים שנעשתה בהם מצוה, כמו שמשמע במדרש רבה (בחוקתי פרשה ל"ז ב'), במלך שחש במעיו ואכל מאתרוגים שהתפללו עמהם בסוכות ונתרפא.
רפואה / שבת
סגולה לרפואה. הובא בספרים הקדושים, שהשבת עצמה היא רפואה בדוקה לכל החולאים. ובספר רצון ישראל כתב שנרמז דבר זה בפסוק "רק שבתו יתן ורפא ירפא" (שמות כא, יט), שע"י "שבתו" שירמז ליום השבת "ורפא ירפא" שיתרפא מחליו, וכן "שבת" הוא ר"ת בזכות שבת תתרפא.
שונא
סגולה למי שיש לו שונא. הביא בספר מדרש תלפיות מספר שלשלת הקבלה, שהרוצה לכבוש את השונא, יזכיר ז' פעמים שם אימו של המן שהוא אמתלאי (אמתלאה) בת עורבתא.
שירת האזינו
סגולת שירת האזינו. הביא בספר אגרא דפרקא שלימוד שירת האזינו בכל יום, הוא סגולה להינצל מדעות כוזבות ורעות. ובספר אמתחת בנימין הביא שקריאת שירת האזינו בכל יום היא סגולה שלא יוסר ממנו צלם אלהים. וכן כל הלומד אותה כל יום, לא יארע לו שום רע באותו יום.
שילוח הקן / סוכה
סגולה למי שאין באפשרותו לקיים מצות שילוח הקן, ובפרט לחושכי בנים שמצוה זו מסוגלת להיפקד בבנים, (כמו שכתבנו לעיל בערך בנים). שילמדו ויעסקו בהלכות שילוח הקן, וכמו שכתב החיד"א בספר נחל קדומים בפרשת ואתחנן על משה שנחשב לו מה שעסק במצוות ארץ ישראל כאילו קיים מצוותיה, ע"פ מה שאמרו במסכת מנחות (קי, א) כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת, שהעוסק בדיני המצוה נחשב לו כאילו קיימה בפועל, וכן כתבו המפרשים דקבלת המצוה על עצמו והלימוד בה חשוב כמקיימה בפועל. וכן כתבתי בספרי יצחק ירנן על המועדים, שהוא הדין כאשר יורדים גשמים בסוכות ואי אפשר לו לישב בסוכה שילמד ויעסוק בהלכות סוכה ויחשב לו כאילו קיים המצוה בפועל.
שלום
סגולה לשלום בביתו של אדם. הביא בספר אביעה חידות, שיקרא בכל יום אותיות "שלו"ם הבי"ת" ממזמור קי"ט בתהלים.
שמירה
סגולה לשמירה. הביא החיד"א בספר קשר גודל, שטוב מאוד לומר ז' פעמים ישר והפוך מזמור "ישב בסתר" וגו' (תהלים צא), ובכל פעם יכפול פסוק "ארך ימים אשביעהו" וגו'.
עוד סגולה לשמירה מרבנו יהודה החסיד ז":ל, שיאמר ג' פעמים ישר והפוך פסוק "אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה" (תהלים לב, ז), "סלה תסובבני פלט רני תצרני מצר לי סתר אתה". וג' פעמים ישר והפוך פסוק "בטחו ביהוה עדי עד כי ביה יהוה צור עולמים" (ישעיה כו, ד), "עולמים צור יהוה ביה כי עד עדי ביהוה בטחו". וג' פעמים ישר והפוך פסוק: "יהוה עז לעמו יתן יהוה יברך את עמו בשלום" (תהלים כט, יא), "בשלום עמו את יברך יהוה יתן לעמו עז יהוה". ור"ת הפסוקים הוא תבת "אבי".
שמירה
סגולה לשמירה מכל נזק כל היום. הביא בספר דרך ישרה, שיקרא בכל יום בשחרית אחר ברכת על נטילת ידים, ג"פ ישר והפוך א הפסוק "ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח" (בראשית יט, יא). "הפתח למצא וילאו גדול ועד מקטן בסנורים הכו הבית פתח אשר האנשים ואת" וכן יקרא פסוק "תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרעך ידמו כאבן" (שמות טו, טז) "כאבן ידמו זרועך בגדל ופחד אימתה עליהם תפל". וכן מסגלת מאד אמירתם כנגד האויב. [ישראל לסגולתו].
שינה
סגולה למי שאינו יכול לישון. שיאמר פסוק: "ויפל ה' אלהים תרדמה על האדם ויישן" (ברא' ב, כא). ויאמר: מי שהפיל תרדמה על אדם הראשון הוא יפיל תרדמה ושינה עלי.
שיניים
סגולה לכאבי שיניים. הביא בספר מראה הילדים בשם רבי יצחק אלכאוי ז"ל, שפעם היה לו כאב גדול בשיניו הטוחנות, וישא עיניו וירא כדמות איש ואמר לו: יצחק קח ידך מעל גבך ושים אותה על פניך כנגד הצד הכואב ותקרא ז' פעמים ישר והפוך פסוק "שמר כל עצמותיו אחת מהנה לא נשברה", "נשברה לא מהנה אחת עצמותיו כל שמר" (תהלים לד, כא) וכך עשה ונתרפא.
שיניים / קידוש לבנה
סגולה לכאב שיניים. הביא בספר בארות המים מהרב מהריב"ש ז"ל מרוז'ין. שיאמר בקידוש לבנה, אחר שאומר "כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך" וכו', "ולא יהיה לי כאב שיניים" וכן יאמר בכל הג' פעמים שאומר "כשם שאני".
שניים מקרא ואחד תרגום
סגולה לאריכות ימים. אמרו במסכת בברכות (ח:) שכל המשלים פרשיותיו עם הציבור שניים מקרא ואחד תרגום, מאריכין לו ימיו ושנותיו. ובספר דברי יצחק הביא מבעל האור לשמים, שמי שנזהר לקצוץ צפרניו בערב שבת קודם חצות, ולהשלים קריאת שניים מקרא ואחד תרגום, קודם חצות דוקא, מובטח לו לכל השבוע שלא יבוא לידי עברות חמורות.
שערות
סגולה להצמיח שיער במקום קרחה. הביא בספר ימלט נפשו, שיקח שמן וחלמון ביצה וימשח במקום הקרחה.
תהילים
סגולה להינצל מכל צרה שלא תבוא ח"ו, שיקרא כל ספר תהלים. כן הביאו מהרב פנחס מקוריץ זללה"ה. ובספר זכרון טוב הביא מעשה מאדם פשוט שקרא תהילים כלי מיו, וכשמת ראה צדיק אחד את דוד המלך ע"ה שיצא לקראתו עם כינורו בשמחה גדולה. וקריאת מזמור קי"ט שבתהילים כל אות יש בה סגולה בפני עצמה להועיל לדבר מיוחד, ובפרט מי שי לו שונאים ורוצים להרע לו יקרא בכל יום ויום פרק קי"ט מתהלים.
תהילים
סגולה לפרנסה. הביא בספר מדרש פנחס, שמסגולת אמירת כל התהילים לפרנסה. [ישראל לסגולתו].
תהילים
סגולה להצלחה ולברכה. הביא החיד"א בהקדמתו לפרושו יוסיף תהילות מספר עמק המלך בשם רבי אביגדור קרא זללה"ה, שהרגיל בספר תהילים דוחה כל מיני פורענויות וכמה פגעים רעים מעליו מעל בני ביתו ומעל משפחתו ומעל כל בני דורו, ומגלגל עליו ועליהם כל מיני שפע ברכות טובות והצלחות. ועוד הביא מספר ויקהל משה, שאין דבר המגן מפני המזיקין כאמירת קדיש על ספר תהלים. [ישראל לסגולתו].
תהילים
סגולת אמירת תהילים. הביא בספר רחמי האב, שיזהר באמירתם בכל יום, שהוא תפילה ותורה יחד ומסגול לכל דבר. וקבלה היא ממוהר"ר רבי אלימלך מליז'ענסק כי הקורא ביום אחד ג' פעמים כל ספר תהילים, נחשב לו כמתענה תענית משבת לשבת. ובשם תלמידו מוהר"ם מרימינוב אמרו שנחשב כחרב וכחנית נגד היצר הרע. אך יזהר בכלל הידוע שטוב מעט בכונה מהרה שלא בכונה. [ישראל לסגולות].
תהילים / פרנסה
סגולה להצלה ונפלאות. הביא בספר פלא יועץ, שיש קבלה מאנשי שם הקדושים, שמי שיש לו דוחק השעה, או צער, או שהוא מהלך בדרך, או עובר בים, או בנהרות, שיקרא כל התהילים בכל יום בלי הפסק בכונה ובהכנעה ויראה נפלאות. וזה בדוק ומנוסה. [ישראל לסגולתו].
תפילה
סגולה כשמבקש איזו בקשה שלא תשוב תפילתו ריקם. כתב בספר אגרא דפרקא בפרשת פינחס, שכל מי שמבקש איזו בקשה יכללנה בצרכי ציבור, ובטוח שלא תשוב תפילתו ריקם. [ישראל לסגולתו].
תפילה / צרה
סגולה להינצל מצרה. שתמיד יקדים אדם תפילה לצרה, כמו שאמרו במסכת סנהדרין (מד:) על הפסוק "היערך שועך לא בצר" (איוב לו, יט), אמר רבי אלעזר: לעולם יקדים אדם תפילה לצרה וכו', וכתב רבנו בחיי בספר כד הקמח (ערך מטר) שהתפילה מגן לישראל מפני הצרות. ועוד ראה על מעלתה של תפילה מה שאמרו במדרש רבה בפרשת ניצבים (ח, א), אמר רבי אלעזר: רצונך לדעת כוחה של תפילה, אם אינה עושה כולה עושה חציה. [ישראל לסגולתו].
תפילין / אריכות ימים
סגולת המניח תפילין שמאריך ימים. כמו שאמר ריש לקיש (מנחות מד, א), כל המניח תפילין מאריך ימים, שנאמר: "אדני עליהם יחיו" (ישעיה לח, טז). ונראה שהוא דוקא כשנזהר מעברות אחרות. והביא הבאר היטב (סי' לז ס"ק א) שבשמושא רבא כתב, שהוא מובטח שהוא בן עולם הא ושאין גיהנם שולטת בו ושעוונותיו נמחלים לו. עוד הביא בשם הרא"ש, שהזהיר בתפילין כף זכות מכרעתו.