מזוזה שכיחות וסיבות הטעויות
לכל העתקה מתוך כתב יש שלושה שלבים קריאה זכרון וכתיבה. הוכח שהכתיבה נעזרת לעתים קרובות ב"זכרון מדומה" ולא בזכרון אמיתי
אנשים משתמשים בידע קודם לצורך הקריאה או הכתיבה .כדי לאמת הנחה זו נתנו לאנשים רבים לקרוא קטע מספר תורה שהיתה בו אות שגויה. רבים מהם קראו את הקטע לפי זכרונם. בצורה שהיתה צריכה להיות כתובה בתורה. ולא שמו לב לשגיאה שלפיה היתה הקריאה צריכה להשתנות.
בספרי תורה בתפילין ובמזוזות מצויות מילים רבות הדומות בקריאתן אך שונות בכתיבתן כגון "מזזות" "מזוזות" "לטטפת" "לטוטפות" ועוד
הכותב עלול להחליפן זו בזו וגם המגיה [הבודק] עלול לא לשים לב לכך
בפרשיות התפילין ובמזוזות מופיעים ענינים רבים הדומים זה לזה בתוכנם
הסופר עלול לכתוב מילה מסוימת ומפאת הדמיון להמשיך לכתוב את
המלים המופיעות לאחר המילה הזהה במקום אחר. כגון לכתוב "אשר
נשבע לאבתיך" שמות י"ג ה' במקום "אשר נשבע ה' לאבותיכם" ועוד
סיפור מזעזע על פרשיות תפילין שסופר ע"י עד ראיה
ר' שלמה בא עם בנו לסופר והביא עמו קלף פרשיות תפילין ישנות. ובתי תפילין חדשים ומהודרים הוא ביקש שיעבירו את הפרשיות מהתפילין הישנות לבתים החדשים. ר' שלמה הוסיף שהתפילין הישנות היו של אביו שהיה שוחט ובודק מפורסם בליטא הסבא נפטר בארץ זמן קצר לפני בר המצווה של הבן. ור' שלמה החליט לתת לבנו את התפילין המהודרות של הסבא. עתה לאחר קרוב לשלוש שנים הוא עשה לבנו בתים חדשים והוא מבקש להעביר אליהן את הפרשיות מהתפילין הישנות הסופר אמר שלפני הכנסת הפרשיות לבתים יש לקרוא אותן כמפורש בשולחן ערוך אורח חיים ס" ל"ב סעיף כ"א ר' שלמה הסכים אך הוא ביקש שהקריאה והעברת הפרשיות יעשו בנוכחותו כי אביו הניח תפילין אלו מאז יום הבר מצוה שלו והן יקרות לו מאד והוא חושש שמא בטעות תתחלפנה פרשיות אלו באחרות .הסופר החל לקרוא את הפרשיות ולפתע חוורו פניו
בפרשת "קדש" היה כתוב "כי בחזק יד הוציאנו ה'" כנוסח הפסוק הדומה בפרשת "והיה כי יביאך" במקום "כי בחזק יד הוציא ה' " שמות י"ג ג' משמעות הדברים היא
שהסבא לא הניח תפילין כשרות מעודו וגם נכדו במשך קרוב לשלוש שנים מאז
הבר מצוה היה "קרקפתא דלא מנח תפילין"
כעבור זמן לאחר שר' שלמה התאושש מהתגלית הנוראה הוא סיפר שאביו היה נוהג למסור את התפילין לבדיקה שתי פעמים בכל שבע שנים למרות הבדיקות החוזרות ונשנות לא התגלה הפסול עד ימי נכדו
כדי להמחיש את חשיבותן של ההגהות החוזרות ונישנות נביא את סיפורו
של הרב מנחם הכהן דוידובי' שליט"א מגדולי וחשובי הסופרים בעולם
"בשנת תש"ט בס"ת הראשון שכתבתי נתתי אותו להגהה לר' משה בעל מגיה שקראו לו "ראש בעלי המגיהים" מחיר הגהה לס"ת היה אז 5 ל"י והבטחתי לו שאם המגיה השני לא ימצא שום טעות אחריו אתן לו 10 ל"י לאחר שרי משה הנ"ל מצא וציין למעלה מ 100 טעויות ותיקנתי אותן מסרתי את הס"ת למגיה שני ומצא עוד שבע טעויות נתתי להגיהו פעם שלישית ונמצאו בו עוד שתי טעויות ונפסק אחד. הרבי שליט"א רצה שיגיהו אותו פעם רביעית לפני שקוראים בו בציבור. לא מצאתי בעל מגיה יותר מומחה מהראשונים ולכן ישבתי בעצמי עם עוד סופר אחד להגיה את הס"ת בין מנחה למעריב הגהנו בכל יום עשרה עמודים כשאני הייתי מקריא והוא קורא בס"ת. כשהגענו לפרשת "מסעי" לפסוק "בשנת הארבעים לצאת כני ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי " במדבר ל"ג ל"ח נגמרה תיבת "מארץ" בשורה אחת ובשורה השניה שהיתה צריכה להתחיל תיבת "מצרים" היתה חסרה תיבת "מצרים" ובמקומה היה כתוב "בחדש בחדש" פעמיים וזאת לאחר כל ההגהות וההשתדלויות "