התשובה לכך מובאת בספר "צדקת הצדיק" לרבי צדוק מלובלין (אות קמט), והוא להיות שישנם קטרוגים על תשובת השב, שאומנם זה עתה עלה ונתעלה במעלות הקדושה, אומנם טענת המקטרג היא שעדיין אין בזה תשובת המשקל כנגד זמן וזמנים שהיה בטומאה, ולכך הקטרוג טוען, שאומנם עתה נתעלה בקדושה לאחר מסירות נפש, ובשביל כן זכה לסיעתא דשמיא, אולם מבחנים אחדים, או מסירות נפש מספר פעמים אין זה מספיק כדי להוות תשובת המשקל על מה שחטא לרוב קודם לכן, ולכך נצרך הוא שירד שוב להתנסות במקומות השפלים ונראהו האם תשובתו כנה ואמיתית ואכן מכח חרטתו שוב עולה הוא משם במסירות נפש, וכך חוזר חלילה, עד שמן השמים יעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לחטא זה עוד, ואז מניחים לו מרוב עמלו ויגיעו ללכת בדרך העולה בית א-ל.
וגם אם יכשל עליו להבין שכשלונו הוא ב"מבחן חוזר" ואינו נופל מהצטיינות מבחניו הקודמים, דהיינו מה שפעם ניצח והצטיין בוודאי זה נזקף לזכותו ואין מי שיכול ליטול זאת ממנו. אלא שמכיון שהיה "ערעור" המקטרג על מבחניו הקודמים לכך הוצרך ל"מבחן חוזר", אזי גם אם נכשל בו, יש לו להתחזק לעוברו בפעם הבאה. כי בסך הכל "מבחן חוזר" זה הוא לטובתו להעלות יותר בדרגת התשובה.
כך שהדבר מוכרח, ואינו תלוי בבחירתו של האדם, והסיבה היא, להיותו למוד ומורגל ברע מימים ימימה, לכך הקטרוג גובר שיחזור למצבו הקודם בשנית ובשלישית וברביעית וכו', וימסור נפשו בכל פעם לקום ממקום שפלותו ולהתיצב לפני ה' בכל פעם מחדש.