צריכים להבין, תופעת העליות והירידות, גוון של עבודה הוא, בכל הדורות עבדו קדמונינו את ה' במגוון כל סוגי העבודות והצטיינו בהם, אם זה ביראה בשלימות, אם זה באהבה במדריגות גבוהות, אם בהשגות גבוהות, אם בנבואה, אם ברוח הקודש, וכיוצא, אולם גוון עבודה שכזו להיות עולה ויורד עולה ויורד, וחוזר חלילה, זהו גוון המאפיין את דורנו.
זו עבודת פרך שעובר דורנו שלא היה ולא נשמע כמוה מעולם, להיות תקופה מסוימת בהרגשה של עליה, אהוב ה', מקורב לה' מאד, ולמחרת למצוא עצמו בתחושה של מרוחק מה' ללא שום רגש ועריבות, וזה עוד במקרה הטוב, כי פעמים עוד יתכן וימצא עצמו ברפש וטיט ובשפל סחי ומאוס של העבירה.
והתפקיד לקום מהנפילה בכל פעם מחדש, וכאילו ולא אירע דבר, זוהי עבודה קשה שבמקדש, שלא נחלו אותה קדמונינו, ואכן טעמוה, אולם במקצת ביחס לדורנו. וגם אחר שטעמוה ראו תוצאותיה המבורכות, כי עבודה זו היתה מכוונת כלפיהם בעיקר לגבי השגת מדריגות נוספות נעלות ונשגבות, ואילו בדורנו העבודה מכוונת בעיקר לצורך ההתנתקות מהרע, והבן זאת היטב.
דורנו עובר תופעה זו כי היא עבודה לעצמה, וכאילו וזהו תפקידו להיות למוד מלחמה, באופן זה דוקא, שגם לאחר הנפילה מהחטא – לקום, זוהי אומנות שעליה צריך דורנו להתאמן ולהצטיין בה על מנת להנתק מהרע, ולא בדוקא כדי להשיג מדריגות כבדורות עברו ולכך נסיונותינו הם בעיקר בקימה מהנפילות ועלינו להבין שזה המתבקש ונדרש מאתנו, ועוד יבואר להלן.