כוחה של תפילת התשב"ר ובפרט במירון
ובמיוחד בל"ג בעומר
הנה ידוע מעלת לימוד התורה של תינוקות של בית רבן עד שאמרו חז"ל (שבת קיט ע"ב) "אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל של תינוקות של בית רבן", ושם אמר ליה רב פפא לאביי: דידי ודידך מאי, [לימוד התורה שלי ושלך האם אינם חשובים?] אמר ליה אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא. הרי שלימוד התורה של תינוקות של בית רבן עדיף מתורתו של אביי ורב פפא.
קול תפילת הקטנים בוקע רקיעים
אם כן מי פתי לא יביא עמו את בניו ובנותיו הקטנים לציונו הקדוש של הרשב"י ביום ל"ג בעומר, שיתפללו הם ג"כ על עצמם ועל הוריהם ועל צרכי כל עם בי ישראל בהבל פיהם שאין בהם חטא, שבוודאי קול תפילתם בוקע רקיעים ומסוגל מאוד להיפקד בדבר ישועה ורחמים, ואולי יש בכך גם טעם לשבח שנהגו בית ישראל להביא התינוקות לתספורת ראשונה הנקרא "חלאקה" לציונו הקדוש של הרשב"י , כי בזה הזמן הוא זמן התעוררות, וההורים מתפללים על בניהם שילכו בדרך הישר והטוב, על כן אנו מביאים את עמלנו אלו הבנים בעצמם לציונו הקדוש של הרשב"י ביומא דהילולא דיליה, כאשר הוא זמן שמחה וחדווה בכל העולמות, והשערים פתוחים לקבל התפילות, ואנו מביאים הבנים הקטנים שלא טעמו טעם חטא שיתפללו הם בהל פיהם הטהור על עצמם שילכו בדרך הישר והטוב, ושייתן הקב"ה בלבם אהבת תורה ולב להבין ולהשכיל בתורה וכו', ומה מאוד יש להפלא שכהיום בדורנו שבני אדם מחפשים בכל כוחם לחפש סגולות שונות ומכתתים רגליהם לבקש ברכות ואינם שמים על לב כמה גדול כח התפילה של בניהם הקטנים והוא יפה יותר מכל הסגולות והברכות.
להקדים תפילה לפני כל השתדלות
וכוונתנו להורות בזה שתמיד בכל עניין הגם שיעשה האדם מעשה המוטל עליו, הן בגשמיות כמו בעסק הפרנסה או בבריאות הגוף וכדו' בכל ענייני החיים, והן ברוחניות כאשר עוסק האדם במצווה, לעולם יצרף למעשיו תפילה בכוונה מקירות לבבו שחפץ ה' בידו יצליח ויהי נועם ה' עלינו ומעשה ידינו כוננהו, כי זה בלא זה אי אפשר, כמו כן גם כאן יש בני אדם המטריחים עצמם ממרחקים להביא את בניהם ביום ל"ג בעומר לרשב"י לעשות להם חלאקה, ועלה להם הדבר ברוב עמל ויגיעה ודמים הרבה, וכל זה מתוך ידיעה שהיא סגולה גדולה ליראת שמים ולהצלחת הבן בתורה, ולו חכמה ישכילו שאין די בסגולה לבד, אלא יצרפו עם זה תפילה מעומק הלב, ויפילו תחינתם לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה ויחוס וירחם על בניהם להדריכם בדרך הישר והרצוי ושיעשו כל ימיהם נחת רוח לפניהם.
על האבות ללמד את הקטנים להתפלל על עצמם
ולא האבות לבד יתפללו, אלא גם ילמדו את בניהם הקטנים והגדולים להתפלל ולבקש על עצמם בכל לב, וכמו שהבאנו מדברי חז"ל שכח התפילה של התינוקות שלא חטאו הוא יותר מתפילת אביי ורב פפא, ומי לא היה חפץ שאביי ורב פפא יתפללו על בניהם שיצליחו בתורה. כי עיקר הכל הוא התפילה. וכמו שאמרו בגמרא (נדה דף ע ע"ב) מה יעשה אדם ויחכם, אמר להן ירבה בישיבה, וימעט בסחורה, אמרו הרבה עשו כן ולא הועיל להם, אלא יבקשו רחמים ממי שהחכמה שלו, שנאמר (משלי ב') כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה. עוד אמרו שם מה יעשה אדם ויתעשר, אמר להן ירבה בסחורה, וישא ויתן באמונה. אמרו לו הרבה עשו כן ולא הועילו, אלא יבקש רחמים ממי שהעושר שלו, שנאמר (חגי ב') לי הכסף ולי הזהב, מאי קמ"ל דאחד בלא השני לא מספיק אלא צריכים שניהם, הרי לנו מזה שאין מועיל השתדלות לבד בשום עניין אלא אם כן יצטרף לה התפילה.
גם אם יעשה אדם כל סגולות שבעולם עדיין הוא צריך להתפלל
וכמו ששמעתי על אחד שבא לפני רבו לבקש שייתן לו סגולה לפרנסה בריווח, בתאונה בפיו כי מרוב דחקות חייו אינם חיים ומבקש את נפשו למות מרוב הלחץ זה הדחק שמדחיקים אותו הנושים ובעלי חובות למיניהם, ויעץ לו רבו, שיקבל על עצמו לקיים בהידור מעשר כספים, על פי דברי חז"ל (שבת קיט.) שדרשו על הפסוק (דברים יד) עשר תעשר, עשר בשביל שתתעשר, הרי שמעשר כספים סגולה לעשירות, וקיים זה עצת רבו בנאמנות, והפריש מיטב כספו מעשר מכל ריווח שהוא, ויהי כעבור זמן רב וראה שעדיין לא הייתה כל הרוחה, וכי הוא עדיין מגלגל חובות כבראשונה, ומתרוצץ מזה לזה מהכא להתם ומהתם להכא בטירוף הדעת בין גמ"ח אחד למשנהו בבקשה נואשת להלוואה גואלת או להרווחת זמן כדי לעמוד במכסת החובו ולפורעם בזמנם. וכאשר ארכו לו הימים והישועה ממנו והלאה, ויראה כי אין איש ואין לו על מי להישען, שכבר ניסה כל עצה וכל סגולה ואין קול ואין עונה, ובצר לו תפס אומנות אבותיו וייקח את ספר התהילים בידו, וישפוך שיחו פני מי שאמר והיה עולם, ויתחנן בכל לבו שיחוס וירחם עליו ויוציאנו מאפילה לאורה, וימציא לו פרנסתו בריווח, שלא יצטרך לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלוואתם, והתמיד בכך כמה ימים עד שנהפך עליו הגלגל והתחיל להרוויח די סיפוקו שכר נאה ומכובד, וברבות הימים הספיק בידו להחזיר כל חובותיו ונהפך עליו הגלגל לטובה ונתעשר מאוד. וכאשר פנה אליו ידידו לאחר זמן בשאלה האם אמת נכון הדבר מה שאומרים כי הפרשת מעשר כספים היא סגולה גדולה לעשירות וממנה התעשרת? ויען לו הן אמת, בוודאי מעשר כספים היא סגולה גדולה, אבל עליה להיות מתובלת עם כמה פרקי תהילים בלב שלם, כי עם הכל צריך תפילה, וגם אם יעשה אדם כל סגולות שבעולם עדיין הוא צריך תפילה.
ל"ג בעומר הוא עת רצון לקבלת התפילות כטוב לבו של הקב"ה ביינה של תורה
ועתה ביום ל"ג בעומר בציון הרשב"י בוודאי המקום והזמן מסוגל מאוד לתפילה, כי התפילה צריכה עת רצון כמו שאמרו חז"ל (ילקו"ש תהלים רמז תשפט) נמשלה התפלה למקוה, מה מקווה פעמים פתוחה פעמים נעולה, כך שערי תפלה פעמים פתוחים פעמים נעולים, דכתיב ואני תפלתי לך ה' עת רצון, ואין לך עת רצון גדול מזמן של שמחה, ששעת שמחה הוא "עת רצון" גדול מאוד להיוושע בפקודת ישועה ורחמים, כאשר למדנו במדרש (מדרש אבא גוריון פרשה א) כטוב לב המלך ביין, כטוב לבו של הקב"ה ביינה של תורה.
ובל"ג בעומר שהוא יומא דהילולא דרשב"י שהוא יום חתונתו ויום שמחת לבו, ובוודאי שמחה גדולה היא לפניו יתברך, והנחה למדינות עשה ויתן משאת כיד ה מלך, שהרי מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא" (ברכות נח.) ומה גם שיום ל"ג בעומר הינו בבחינת קבלת התורה, כפי שהארכנו במקום אחר, שבל"ג בעומר גילה רשב"י לתלמידיו האידרא קדישא, וביום זה היה מסירת וחידוש התורה מרבי עקיבא לרשב"י [ושאר חבריו שבדרום] והרי שיש ביום זה שמחה כעין מה שהיה בקלת התורה "עליונים ששו ותחתונים עלזו בקבלת תורה", ומתקיים ביום זה המדרש כטוב לב המלך ביין, כטוב לבו של הקב"ה ביינה של תורה, וכיון שהוא שעת רצון התפילה מתקבלת ממי שאמרה, וכמו שאמרו בזוהר (פרשת האזינו דף רצו עמוד ב) על האי שעתא, כמה פטרין ברקיעא משתככין ביומא דין בגינך דנא רשב"י דמאריה משתבח ביה בכל יומא. והעת רצון הוא בכל מקום וכל שכן בציון הרשב"י.
החוט המשלוש לא מהרה יינתק
ומעתה הנה החוט המשולש לא מהרה יינתק והם עולם, שנה, נפש, [עש"ן] שנבחרה תפילת התינוקות במערת הרשב"י בל"ג בעומר בכל הג' בחינות, בבחי' עולם הוא מירון, שאין לנו השגה בגודל נוראות קדושת המקום הזה מקום מנוחת האי עיר וקדיש מן שמיא נחית התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי, ובבחינת שנה הוא זמן ל"ג בעומר, שהוא זמן שמחה ורצון נפלא כל כך, ובבחינת נפש הוא תפלת תינוקות של בית רבן שלא טעמו טעם חטא, ובודאי כאשר מתקשרים שלושה בחינות אלו גם יחד, החוט המשולש לא במהרה יינתק, ויתקבלו תפילותיהם לרצון, תפילת תינוקות שלא טעמו טעם חטא.
וצריך כל אב להזדרז ולהורות את בניו הקטנים איך ומה להתפלל וישים בפיהם להתחנן ולעמוד על נפשם שיצליחו בתורה ושיעשו נחת רוח לה' כל ימיהם. גם ילמדם להתפלל על הכלל ועל הפרט ושיחיש גאולתנו ויאמר לצרותנו די, ונזכה כולנו יחד בבניין בית המקדש במהרה וימינו ובוודאי תעלה תפילתם לרצון השמימה.