שלשה זכרונות מחבלי משיח!! – (ספור שהתפרסם ב"שערי מוסר") מתוך ספר עיקבתא דמשיחא
סִפֵּר הַגָּאוֹן ר' רְפָאֵל דָּוִד אוֹיֶערְבָּאךְ זצ"ל, אָחִיו שֶׁל הַגָּאוֹן ר' שְׁלֹמֹה זַלְמָן אוֹיֶערְבָּאךְ זצ"ל, שֶׁלִּפְנֵי לְמַעְלָה מִשְּׁמוֹנִים שָׁנָה כַּאֲשֶׁר אָבִיו הַגָּאוֹן ר' חַיִּים לֵיְבּ זצ"ל הָיָה צָעִיר לְיָמִים, הִתְקָרֵב אֶל מַסִּיק הַתַּנּוּר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת חב"ד בָּעִיר הָעַתִּיקָה שֶׁהָיָה כְּבָר זָקֵן, בֶּן לְמַעְלָה מִתִּשְׁעִים שָׁנָה, וְהָיָה עֲדַיִן מַסִּיק אֶת הַתַּנּוּר כָּל בֹּקֶר בְּהַשְׁכָּמָה. מִתּוֹךְ שִׂיחָה עִמּוֹ נוֹדַע, שֶׁאָבִיו שֶׁל זָקֵן זֶה הָיָה נוֹסֵעַ לְהָרַבִּי ר' אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶ'ענְסְק זי"ע וְשָׁמַע מִמֶּנּוּ רַבִּי חַיִּים לֵיְבּ זצ"ל שְׁנֵים עָשָׂר סִפּוּרִים עַל הַ"נֹעַם אֱלִימֶלֶךְ". וְאָמַר רַבִּי רְפָאֵל דָּוִד זצ"ל, שֶׁזּוֹכֵר הוּא מִתּוֹכָם שְׁלֹשָׁה סִפּוּרִים.
הַדָּבָר הָאֶחָד: שֶׁאָמַר הָרַבִּי רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ זי"ע, שֶׁבַּדּוֹר לִפְנֵי הַגְּאוּלָה יִרְמְסוּ אֶת הַחֲרֵדִים לִדְבַר ה' בְּצוּרָה כָּזוֹ, שֶׁאִלּוּ הָיוּ עוֹשִׂים כֵּן בְּדוֹר הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב זי"ע, לֹא הָיוּ בְּנֵי אוֹתוֹ הַדּוֹר מְסֻגָּלִים לָשֵׂאת זֹאת מֵחֲמַת עֲדִינוּת הָרֶגֶשׁ שֶׁהָיְתָה לָהֶם, אַךְ בַּדּוֹר שֶׁלִּפְנֵי הַגְּאֻלָּה יֵרְדוּ לָעוֹלָם נְשָׁמוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם טִמְטוּם הַמֹּחַ וְהַלֵּב וְחַסְרֵי הָרֶגֶשׁ שֶׁלֹּא יִהְיֶה אִכְפַּת לָהֶם כָּל כָּךְ, וְיוּכְלוּ לָשֵׂאת מַצָּב כָּזֶה שֶׁל הַשְׁפָּלָה וּרְמִיסָה.
הַדָּבָר הַשֵּׁנִי: הִמְשִׁיל מָשָׁל, שֶׁבְּדוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ יִמְתַּח הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כִּבְיָכוֹל חֶבֶל אָרֹךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּבְיָכוֹל יֹאחֲזוּ בְּחֶבֶל זֶה, וְאָז יֹאחַז כִּבְיָכוֹל בְּקָצֵהוּ, וִינַעֵר וִיטַלְטֵל אֶת הַחֶבֶל עַד שֶׁיְּטֻלְטְלוּ כֻּלָּם בָּאֲוִיר, וְלֹא כֻּלָּם יוּכְלוּ לְהַחְזִיק מַעֲמָד בְּטִלְטוּל כָּזֶה, וְרַבִּים יִפְּלוּ אַרְצָה. וְהַשּׁוֹטִים יֹאמְרוּ, אִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְנַעֵר אוֹתָנוּ, בְּוַדַּאי רְצוֹנוֹ שֶׁנַּרְפֶּה מִן הַחֶבֶל, וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל כֵּן יַרְפּוּ מִן הַחֶבֶל וְיִפְּלוּ גַּם הֵם אַרְצָה, וְהַחֲכָמִים הַמְּעַטִּים יַחְזִיקוּ בְּחֶבֶל נַחֲלָתוֹ בְּכָל כֹּחָם וּמְאֹדָם וְלֹא יַרְפּוּ מִמֶּנּוּ, וְזֶהוּ "חֶבְלוֹ" שֶׁל מָשִׁיחַ.
הַדָּבָר הַשְּׁלִישִׁי: שֶׁבְּדוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ יִהְיֶה בּוּרוּת נוֹרָאָה וּבִלְבּוּל בֵּין טוֹב לְרַע, וְהַבֵּרוּר יִהְיֶה בְּאֹפֶן הַדּוֹמֶה לְנִפּוּי הַקֶּמַח בְּנָפָה וּכְבָרָה, כִּי כַּאֲשֶׁר שָׂמִים אֶת הַקֶּמַח בַּנָּפָה – מְטַלְטְלִין אוֹתָהּ הֵנָּה וָהֵנָּה, וְכָל חֶלְקֵי הַקֶּמַח, הֵן הַנָּקִי וְהֵן הַפְּסֹלֶת, כֻּלָּם נֶחְבָּטִים בְּדָפְנוֹת הַנָּפָה, וְאַחַר כָּךְ כָּל הַקֶּמַח הַנָּקִי הָעוֹבֵר בְּנִקְבֵי הַנָּפָה, נוֹפֵל לַכְּלִי שֶׁתַּחְתֶּיהָ וְנֶחְבָּט שׁוּב בִּנְפִילָתוֹ, וְאִלּוּ לְמַעְלָה נִשְׁאֶרֶת כָּל הַפְּסֹלֶת. וְהַפְּסֹלֶת, כְּשֶׁרוֹאָה שֶׁהַקֶּמַח הַנָּקִי – הוּא הַסֹּלֶת – נָפַל לְמַטָּה וְנֶחְבַּט פַּעַם נוֹסֶפֶת, הִיא מִתְגָּאָה עָלָיו לֵאמֹר: רְאֵה גֹּדֶל שִׁפְלוּתְךָ שֶׁאַתָּה נָפַלְתָּ לְמַטָּה וְנוֹסְפָה לְךָ עַל יְדֵי זֶה עוֹד חֲבָטָה, וְאִלּוּ אֲנִי – הַפְּסֹלֶת – גַּם נִשְׁאַרְתִּי לְמַעְלָה וְגַם לֹא קִבַּלְתִּי עוֹד חֲבָטָה. אַךְ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֵין הַפְּסֹלֶת יוֹדַעַת שֶׁנִּשְׁאֲרָה הִיא לְמַעְלָה רַק לְרֶגַע קָטָן, כִּי בַּעֲבוֹר רֶגַע יַהַפְכוּ אֶת הַנָּפָה וְיַשְׁלִיכוּ אֶת כָּל הַפְּסֹלֶת לָאַשְׁפָּה. כֵּן בָּאֹפֶן הַזֶּה יִהְיֶה הַבֵּרוּר בֵּין טוּב לְרַע בְּדוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ. שֶׁבַּתְּחִלָּה יִטַּלְטְלוּ וְיֵחָבְטוּ כֻּלָּם, טוֹבִים וְרָעִים כְּאֶחָד כְּדֶרֶךְ הַנִּפּוּי, וְאָז יִפְּלוּ יִרְאֵי ה', וְיֹאמְרוּ לָהֶם: רְאוּ שֶׁנְּפַלְתֶּם כָּל כָּךְ לְמַטָּה וְנֶחְבַּטְתֶּם, וְאִלּוּ אָנוּ עוֹמְדִים מֵעֲלֵיכֶם וְרוֹמְסִים וְדוֹרְסִים עֲלֵיכֶם, וְזֶה סִימָן שֶׁאֲנַחְנוּ טוֹבִים מִכֶּם. אַךְ אוֹי וַאֲבוֹי לְאוֹתָם רְשָׁעִים שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים שֶׁכָּל הֱיוֹתָם לְמַעְלָה הוּא כְּדֶרֶךְ הַפְּסֹלֶת הַנִּשְׁאֶרֶת בַּנָּפָה, שֶׁהוּא בְּיַד הַמְנַפֶּה, וּכְשֵׁם שֶׁהַמְנַפֶּה בְּגָמְרוֹ לְנַפּוֹת, מַשְׁלִיךְ אֶת כָּל הַפְּסֹלֶת כִּי אֵין לוֹ חֵפֶץ בָּהּ, כָּךְ לְאַחַר הַבֵּרוּר שֶׁל יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ יִטֹּל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הָרְשָׁעִים שֶׁעָלוּ לְמַעְלָה וְרָמְסוּ אֶת הַחֲרֵדִים עַל דְּבָרוֹ וְיַשְׁלִיכֵם מֵעַל פָּנָיו כְּהַשְׁלִיךְ אֶת הַפְּסֹלֶת שֶׁבַּנָּפָה. אוֹ-אָז יִתְבָּרֵר לָהֶם, שֶׁהֱיוֹתָם שׁוֹלְטִים עַל הַחֲרֵדִים לִדְבַר ה' לֹא הָיָה לְטוֹבָתָם וּלְמַעֲלָתָם, אֶלָּא אַדְּרַבָּא -נֶהֱפַךְ לָהֶם לְרֹעַ. עַד כָּאן דְּבָרָיו.
הֶעָרוֹת הַכּוֹתֵב: עַיֵּן בַּפָּסוּק בְּעָמוֹס (ט, ט) "הִנֵּה עֵינֵי ה' אֱלֹקִים בַּמַּמְלָכָה הַחַטָּאָה וְהִשְׁמַדְתִּי אֹתָהּ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֶפֶס כִּי לֹא הַשְׁמִיד אַשְׁמִיד אֶת בֵּית יַעֲקֹב נְאֻם ה' כִּי הִנֵּה אָנֹכִי מְצַוֶּה וַהֲנִעוֹתִי בְכָל הַגּוֹיִם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יִנּוֹעַ בַּכְּבָרָה וְלֹא יִפֹּל צְרוֹר אָרֶץ". וּבִמְצוּדוֹת דָּוִד (שם) "אָנִיעַ בַּגּוֹלָה אֶת יִשְׂרָאֵל בֵּין הַבַּבְלִיִּים כְּמוֹ שֶׁמְּנַעְנְעִין תְּבוּאָה בִּכְבָרָה לְהַפִּיל הֶעָפָר דֶּרֶךְ נְקָבֶיהָ, אֲשֶׁר עִם כָּל זֶה הַצְּרוֹרוֹת הַגַּסּוֹת לֹא יִפְּלוּ לָאָרֶץ דֶּרֶךְ נִקְבֵי הַכְּבָרָה, כִּי צַר לָהֶם נִקְבֵי הַכְּבָרָה, כֵּן יִשְׂרָאֵל אִם כִּי יִהְיוּ נָעִים וְנָדִים בַּגּוֹלָה, לֹא יִתַּמּוּ שָׁם הַצַּדִּיקִים כִּי אִם הַפּוֹשְׁעִים וְהַמּוֹרְדִים". עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ, וְהוּא פֶּלֶא.
מה תפקידנו היום?
רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּנּוּ אֶת דּוֹרֵנוּ בְּשֵׁם "עִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא". עֲקֵבִים – סוֹף הַגּוּף. מַה תַּפְקִידָם? לְהַלֵּךְ עַל גַּבֵּי רֶפֶשׁ וְטִיט. אֵין מֻטָּל עֲלֵיהֶם תַּפְקִיד הַמַּחְשָׁבָה כְּהַמֹּח, אוֹ הָרְאִיָּה כְּאֵיבַר הָעַיִן. אֵין תַּפְקִידָם אֶלָּא הַפָּשׁוּט וְהֶעָבֶה בְּיוֹתֵר – לְהַלֵּךְ עַל רֶפֶשׁ וְטִיט, עֲבוֹדַת כֹּחַ וְלֹא מֹחַ.
אִם נַמְשִׁיל זֹאת לִבְנִיַּת בִּנְיָן מֻפְלָא וַעֲנָק, הֲרֵי שֶׁבִּתְחִלָּה מַשְׁקִיעִים בּוֹ אַדְרִיכָלִים, מְהַנְדְּסִים וְקַבְּלָנִים, אֶת מֵיטַב מֹחוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁנוֹת לְמִידָה עַשְׂרוֹת שָׁנִים. מַעֲמִידִים אֶת הַבִּנְיָן עַל יְסוֹדוֹת מוּצָקִים עַד קָרוֹב לְסִיּוּמוֹ, אוּלָם עֲדַיִן הַכֹּל מָלֵא בְּלִכְלוּךְ וּבְעָפָר וּבְכִתְמֵי צֶבַע. לְסִיּוּם הַגְּמָר מַמָּשׁ שֶׁל כָּל הַנִּקָּיוֹן, הַמְאַפְשֵׁר אֶת כְּנִיסַת הַדַּיָּרִים לַבִּנְיָן – מִי מְבַצֵּעַ? חֶבְרָה בְּשֵׁם "פּוֹלִישׁ". הֲלֹא הֵמָּה אֲנָשִׁים לְלֹא הַרְבֵּה מֹחַ, אוּלָם עִם הַרְבֵּה כֹּחַ, הַמְשַׁפְשְׁפִים אֶת כָּל הַכְּתָמִים וְהַלִּכְלוּךְ, לֹא לָמְדוּ אוֹתָם אֲנָשִׁים כָּל כָּךְ הַרְבֵּה חָכְמָה זוֹ. זוֹ עֲבוֹדַת כֹּחַ הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עֲבוֹדַת מֹחַ. אֲבָל הִיא – וְרַק הִיא – הַמַּכְשִׁירָה וּמְאַפְשֶׁרֶת אֶת כְּנִיסַת הַדַּיָּרִים לַבִּנְיָן, כִּי אָז כְּבָר הַבִּנְיָן מוּכָן, אֶפְשָׁר לְהָנִיחַ אֶת הַמִּטָּה בִּמְקוֹמָהּ, אֶת הָאָרוֹן בִּמְקוֹמוֹ, וְהַכֹּל מְסֻדָּר עַל מְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם. וְאִלּוּ בְּהַשְׁלָמַת עֲבוֹדָתָם שֶׁל אוֹתָם אַדְרִיכָלִים וּמְהַנְדְּסִים, עִם כָּל חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל עֲבוֹדָתָם וּמַעֲלָתָהּ, עֲדַיִן לֹא הִתְאַפְשֵׁר בְּכָךְ גְּמַר הַבִּנְיָן.
כָּךְ הוּא לְעִנְיָנֵנוּ. אֲבוֹת הָעוֹלָם, הַנְּבִיאִים, הַתַּנָּאִים, הָאָמוֹרָאִים, תִּקְּנוּ אֶת מַה שֶּׁצְּרִיכִים לְתַקֵּן בְּמַהֲלַךְ הַהֲכָנָה לְתִקּוּן הָעוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וַעֲבוֹדָתָם לְאֵין עֲרֹךְ וּלְאֵין שִׁעוּר, שֶׁהֲרֵי עֲבוֹדָתָם בְּמֹחוֹתֵיהֶם הַגְּדוֹלִים- עֲבוֹדַת תִּקּוּן הָעִקָּרִי בְּמַהֲלַךְ תִּקּוּן הַכְשָׁרַת הָעוֹלָם לְתִקּוּנוֹ הַנִּצְחִי. אוּלָם עֲדַיִן אֵין זֶה הַמְסַיֵּם, אֵין זֶה הַמְאַפְשֵׁר אֶת גְּמַר הַתִּקּוּן – הַפּוֹלִישׁ. אֶת זֹאת יִעֵד הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לְדוֹרֵנוּ – "דּוֹר עִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא", דּוֹר שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְתַקֵּן זֹאת לֹא בְּמֹחוֹ הַגָּדוֹל. הַיּוֹם אֵין אָנוּ בַּעֲלֵי מֹחוֹת כְּקַדְמוֹנֵינוּ, אֶלָּא בְּכֹחַ מְסִירוּת נַפְשֵׁנוּ, וְזֹאת בְּכָךְ שֶׁיִּתְעַרְמוּ עַל דּוֹרֵנוּ נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים מִנְּשׂוֹא, וּבְכֹחַ פָּשׁוּט, לֹא בְּעַמְקוּת וְלֹא בַּחֲרִיפוּת, אֶלָּא דַּוְקָא בִּתְמִימוּת וּבֶאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה, נִבְרַח מֵהָרַע וְנָסוּר מִמֶּנּוּ, וּבְכָךְ אָנוּ גּוֹמְרִים אֶת הַ"פּוֹלִישׁ" בְּהַכְשָׁרַת תִּקּוּן הָעוֹלָם לְתִקּוּנוֹ הַנִּצְחִי בְּמַלְכוּת שַׁדַּי.
אִם כֵּן, כַּמָּה אַחֲרָיוּת מִצַּד אֶחָד, וּזְכוּת מִצַּד שֵׁנִי, נִזְדַּמֵּן לְכָל אֲשֶׁר נִלְחָם הַיּוֹם בְּחֵרוּף נֶפֶשׁ לְהַעֲמִיד אֶת עִקְּרֵי הַדָּת עַל תִּלָּם וְנִזְהָר מֵעֲבֵרוֹת מְפֹרָשׁוֹת שֶׁל דְּאוֹרַיְתָא וּדְרַבָּנָן, בָּזֶה כְּבָר זוֹכֶה לַתֹּאַר "קָדוֹשׁ", כִּי זוֹהִי הָעֲבוֹדָה שֶׁל דּוֹרֵנוּ – לַעֲבֹד בְּכֹחַ וּבִמְסִירוּת עַל יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה הַמֻּכְרָחִים. אֵין מִתְבַּקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ הַיּוֹם לְהִתְחָרוֹת בְּמַעֲלוֹת קַדְמוֹנֵינוּ הַנִּשְׂגָּבוֹת, אֶלָּא לִשְׁמֹר עַל "אָלֶף בֵּית" שֶׁל הַיַּהֲדוּת, אֲבָל בְּכֹחַ וּבִמְסִירוּת, שֶׁהֲרֵי "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם", שֶׁהֵמָּה מַחְשָׁבוֹת עֲרָיוֹת וּכְפִירָה – מִיסוֹדֵי הַתּוֹרָה הֵן, וְלֹא חֲסִידוּת. וְלִכְאוֹרָה, הַנִּזְהָר בָּהֶן לֹא הָיָה צָרִיךְ לְקַבֵּל תֹּאַר נִשְׂגָּב עַל כָּךְ, אוּלָם בְּדוֹרֵנוּ הַמְסַיֵּם זוֹ מַעֲלָה נִשְׂגָּבָה מִפְּאַת רִבּוּי הַגֵּרוּיִים וְהַפִּתּוּיִים הַמִּתְעָרְמִים סְבִיב קִיּוּם מִצְווֹת אֵלּוּ, וּבִזְכוּת מְלֵאָה מְזַכֶּה הוּא אֶת עַצְמוֹ בְּהַנֶּאֱמָר "וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלַיִם "קָדוֹשׁ" יֵאָמֵר לוֹ". הַנִּשְׁאָרִים וְהַנִּשְׂרָדִים לֶעָתִיד יִצְטָרְכוּ לְהַגִּיעַ לַתֹּאַר "קָדוֹשׁ". מַצַּב הַתְּקוּפָה מְזַכֶּה בְּנָקֵל לַתֹּאַר "קָדוֹשׁ". כָּל מִי שֶׁרַק נִלְחָם וּמִתְמוֹדֵד עִם כֹּחַ הָרַע וְאֵינוֹ נִכְנָע עַל אַף כָּל נְסִיגוֹתָיו וּנְפִילוֹתָיו, רוֹשֵׁם עַל יוֹמָן גַּם גַּם אֶת יְמֵי נִצְחוֹנוֹתָיו, וּמֵהֶם שׁוֹאֵב עִידוּד לְהַתְחִיל כָּל פַּעַם הַתְחָלָה חֲדָשָׁה. כַּמָּה בְּנָקֵל הוּא הַיּוֹם לְהֵחָשֵׁב כְּבַעַל תְּשׁוּבָה יוֹם יוֹם, שֶׁהֲרֵי אָמְנָם הַיּוֹם נִכְשַׁלְתָּ, אַךְ לְמָחָר, כְּשֶׁהִנְּךָ שׁוּב עוֹבֵר בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר בְּחִזּוּק וּבִגְבוּרָה, הֲרֵי שֶׁתִּקַּנְתָּ אֶת הָאֶתְמוֹל בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ בַּעַל תְּשׁוּבָה? בְּאוֹתָהּ אִשָּׁה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה".
תְּקוּפָתֵנוּ הֲרַת הַנִּסְיוֹנוֹת, תְּקוּפָה שֶׁפָּחֲדוּ מִמֶּנָּה גַּם הָאָמוֹרָאִים הַקְּדוֹשִׁים – עוּלָא וְרַבִּי יוֹחָנָן, עַד שֶׁאָמְרוּ "יֵיתֵי וְלֹא אַחְמִינֵיהּ" – יָבוֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ כְּשֶׁיָּבוֹא, עִם כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁיַּעֲשֶׂה וְיַהֲפֹךְ אֶת הָעוֹלָם לְעוֹלָם אַחֵר, וְעִם כָּל זֶה מְוַתְּרִים אָנוּ מִלִּהְיוֹת בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה – אָמְרוּ אוֹתָם הָאָמוֹרָאִים בְּיָדְעָם תֹּקֶף הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיִּהְיוּ אָז. כַּוָּנַת הָאָמוֹרָאִים לֹא לְנִסְיוֹנוֹת לַעֲבֵרָה גְּרֵידָא. עַל נִסְיוֹנוֹת שֶׁל עֲבֵרָה יָכְלוּ גַּם הֵם לְהִתְגַּבֵּר. עֹמֶק פַּחֲדָם הָיָה מִנִּסְיוֹנוֹת נְפִילַת הָרוּחַ שֶׁכְּנֶגְדָם צָרִיךְ סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא מְיֻחֶדֶת לִהְיוֹת אֵיתָן וְיַצִּיב.
לָנוּ לְבָנֵינוּ הַחַיִּים פֹּה הַיּוֹם, שֶׁנִּזְרַקְנוּ לְעוֹלָם מָלֵא בְּנִסְיוֹנוֹת אֵלּוּ, וְאָנוּ בְּתוֹכָם מַמָּשׁ, לֹא נִתְּנָה לָנוּ הָאֶפְשָׁרוּת לְסָרֵב לִפֹּל אֲלֵיהֶם כְּאוֹתָם אָמוֹרָאִים שֶׁסֵּרְבוּ מִלִּפֹּל לְדוֹר כָּזֶה. אַשְׁרֵינוּ אִם נְהֵא אֵיתָנִים וְיַצִּיבִים. עֵינֵי כָּל הַדּוֹרוֹת נְשׂוּאוֹת אֵלֵינוּ – כִּמְסַיְּמִים – לִרְאוֹת בָּנוּ כִּמְבַצְּעִים מְלֶאכֶת הַסִּיּוּם בִּגְבוּרָה וּבִמְסִירוּת, וְאִם קְטַנִּים אָנוּ בְּעֵינֵינוּ – חֵלֶק גָּדוֹל נָטַלְנוּ עָלֵינוּ בְּסִיּוּם הֲכָנַת הַתִּקּוּן לְצֹרֶךְ עוֹלָם חָדָשׁ שֶׁיְּהֵא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.