אדם נצרך למשל לדירה, מתפלל הוא תפילות רבות לצורך כך, מתפלל ומתחנן לה' שיתן לו דירה, והנה "העולם" היאך מתיחסים לתפילה?
אדם קבל מבוקשו שהוא הדירה, שמח, באומרו ב"ה התפילות לא היו לבטלה, הנה קבלתי מה שרציתי…
איזו טפשות, ראה מה עושים "העולם", את כל התפילות לאמצעי ואת הדירה למטרה…?!
היש טפשות גדולה מזו!
הלא אלף דירות אינם שווים אף חצי תפילה!
ובכן הופכים הם את רצונם מרצון ה', רצון ה' למנוע מהם דירה שהוא דבר טפל ובכך דוחקם כדי להביאם למטרה שיזכו להתפלל, ויזכו בדבר היקר ביותר שהוא התפילה – קשר עם בורא עולם, ו"העולם" רואים בדירה כמטרה ועיקר, ובתפילות כטפל וכאמצעי.
ולכך כשה' אוהב אדם, לא שומע לו בתפילתו, כדי שיזכה בעוד תפילה, וכשהתפלל שוב, עדיין לא שומע ה' לתפילתו כדי לזכותו בעוד תפילה. כי התפילה היא חיבור ודביקות לה' ומה יש יותר יקר ערך מזה.