חכמינו ז"ל גילו לנו כי בכח בתפילה להושיע גם אם בדרך הטבע חדלו כל הסיכויים.
כי הסגוליות שבתפילה הוא גדולה עד מאוד ובטבעה להושיע אף שלא כדרך הטבע.
במיוחד אם התפילה יוצאת מפה טהור [מהרש"א מס' קידושין ] ומפורסם מאמר
חכמינו זכרונם לברכה אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים.
כותב השורות זכה לשמוע סיפור נורא מבעל המעשה בעצמו המסמל את אמיתות הדברים . וכך סיפר האיש על עצמו אני פליט שואה שיכלתי את רוב בני משפחתי וגם אני בעצמי הייתי תלוי כבר על חבל התליה על ידי הנאצים ימח שמם וזכרם אבל התפללתי לבורא עולם שיציל אותי ותליתי את בטחוני בשם גם ברגעים הקריטיים האלו שכבר הייתי קרוב למות שוודאי ישמע השם תפילתי. ולפתע הגיח מפקד הפלוגה וצעק על התליין שיוריד אותי מיד מחבל התלייה וכן היה ניצלתי בחסדי השם הקמתי דורות לתפארת. ובכל שנה היה נוהג יהודי זה לעשות סעודת הודיה להשם יתברך ומספר סיפור זה ברבים כדי שישמעו זאת האנשים וישכילו כי אין מעצור להשם מלהושיע ועלינו להתפלל ולבטוח בו
וכן כתב בספר רבינו בחיי [מגדולי הראשונים חי לפני כשמונה מאות שנה] כי כח התפילה גדולה מאוד ויכולה לשנות את הטבע והוסיף כי סיבת הצרות והקשיים שעוברות על האדם הם כדי שיתפלל כי הקב"ה מתגעגע לשמוע את קול תפילת ילדיו
ישועות גלויות מהתפילה על ציון הרשב"י מפי עד ראיה
דורות קדומים עמד ציון הרשב"י במרכז קברות הצדיקים, שאחינו בני ישראל היו משתטחים שם ומרבים שם בתפלה לפני המקום, וגדולה זכותו של אותו צדיק שרבים היו נושעים ונפקדים לטובה לאחר תפילתם במקום הקדוש הזה.
שמע הישועת והנפלאות לאחר השתטחות במקום, הגיע למרחוק, ומעתה החלו קרובים ורחוקים נוהרים לתפילה במירון, ואף שאינם בני ברית הכירו בקדושת המקום,
ציון הרשב"י מקום מקלט בעת רעידת אדמה
כסיפורו של ר' יוסף סופר בעל "עדות ביהוסף" על הנפלאות שאירעו בימיו במקום קדוש זה. בימיו אירעה רעידת אדמה גדולה בצפת: "וכשיצא הרעש על הארץ [בחדש חשון תקכ"ב] באו כל הישמעאלים והערלים שבאותו מקום, לזה הבנין של רשב"י ז"ל, והדלת היתה סגורה וצעקו כולם כאן, ופתחו פיהם: "רבי שמעון, רבי שמעון, מאחר שאתה אדם גדול בעולם וחשוב, וגם שמענו מפי אבותינו מחשיבותך, וגם בעינינו אתה חשוב, פתח פתחך", ומיד נפתחה הדלת מאליה, והלכו כולם לפנים, וגם הבתים שלהם ונשיהם ניצלו, ולא היה להם היזק כלל, ועכשיו הוא, רבי שמעון, חשוב בעיניהם מאוד ביותר".
בהמשך האגרת הוא חוזר לענין זה, שכן לאחר חדשים מספר היתה רעידת אדמה נוספת: "כשהיה רעש שני [ו' כסלו] ברחו כולם היהודים וערלים וישמעאלים, לבנין של רשב"י ז"ל כבפעם הראשונה, וכשבאו קרוב לשם ראו כולם שהבנין כולו הגביה והתנשא את עצמו למעלה וקפץ באויר כמו אדם מלמטה למעלה ומלמעלה למטה, וכיפה מלמעלה של זה הבנין, התחלקה לשני חלקים, לחצאין, והיו פתוחים לשנים. כיון שראו זאת נפלה חרדה גדולה עליהם, ונתחלחלו מאד ופתחו כולם וצעקו "רבי שמעון רבי שמעון, אם הבנין שלך כל הוא, מה יהיה סופנו עמנו?" וזה היה יותר מחצי שעה, ואחר כך שקטה הארץ שקט הרעש ועמד הבנין על מקומו, והכיפה של מעלה שנתחלקה לשני חלקים, נתחברה יחדיו כבראשונה ולא היה להם היזק כלל, והאנשים שבאו לשם ראו הנס הגדול בזה הבנין, בחוץ ובפנים, אם יש איזה סימן או חריץ בבנין, ולא נמצא כלל שום סימן או סדק בחומה, שהיתה כבראשונה"[1].
[1] שם, ע' 305. אף בעל "אהבת ציון" מספ: "גם הנכרים מנדבים שמן על קבל רשב"י ובנו רבי אלעזר, ונשבעים זה לזה בשם שמעון שבמירון וכמה פעמים ניצלו בזכותו"
למסירת שם לתפילה נא הרשם כחבר ושלח הפרטים בטופס צור קשר המיועד לכך (לחץ כאן).