והדברים מבוארים יפה בספר "מכתב מאליהו" (ח"ה עמ' 99) ע"פ דברי הרשבי בזוהר הק' (בראשית יב ע"א): "ודא (יראה) היא תרעא לאעלאה גו מהימנותא", היראה היא השער להכנס בו לאמונה.
ומבאר ה"מכתב מאליהו":
ולכאורה צריך עיון, כי אם הוא ירא את ה' ודאי כבר מאמין בה', ואיך אפשר לומר שיראה היא השער להכנס בו אל האמונה? אבל מדרגות מדרגות יש באמונה. כל יהודי שומר מצוות "מאמין" בהקב"ה, אבל יתכן שאמונתו היא חיצונית או מלומדת מהוריו או מסביבתו, ולא קרבה כלל אל אמונה אמיתית עמוקה שבלב. הרי כבר ישעיהו הנביא מתריע בשם ה' "ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלמדה" (כט, יג), שגם יראת ה' עצמה יכולה להיות לא יחס אישי אל ה' אלא "מצוה", ואף לא מצות ה' אלא "מצות אנשים", היינו הנהגה שלימדוהו אבותיו והאנשים אשר מסביבו, ולא הרגשת הלב כלל.
אבל אם אדם מתבונן ביראת שמים וחש את האחריות הנוראה הרובצת עליו כלפי א-ל גדול ונורא זה – שזוהי עיקר ענין יראת שמים – אז יש לו כבר יחס אישי אל ה'. ומזה יכולה לצמוח אמונה אמיתית, שחש שהשי"ת משגיח בכל מעשיו ומחשבותיו, וחש גם את יחס ה' אליו, ואיך ידו תנהיגנו, אם לשבט אם לחסד. לאמונה עמוקה זו מתכוונת הזוהר. ומדרגות אין ספור לאמונה זו, ויראת שמים היא הפתח אשר דרכו אפשר להתחיל לעלות בסולם נפלא זה, כנ"ל.